יהודים על תנאי: זכויות ומעמד משתקפים בכתב הגנה מקיפנהיים

רובה המוחלט של יהדות גרמניה התרכז באזורים האורבניים, אך היה גם אחוז קטן של יהודים שהתיישבו במרחבים הכפריים. תולדותיהם ותרבותם השקטים לכאורה מהווים אף הם חלק מן המארג של אותה יהדות גרמנית מפוארת. לאחרונה נתרם לארכיון מכון ליאו בק בירושלים "כתב הגנה" של אדם מקהילה כפרית מעין זו. מסמך זה משמש עדות הן למפגש בין ההיסטוריה העתיקה ובין ההיסטוריה המודרנית של יהדות גרמניה, והן לאופן שבו השתנה מעמדם לאורך השנים.

פסח בדפי ההיסטוריה: מסמכי ארכיון ליאו בק

חג הפסח הוא זמן שמתכנס בו העם היהודי סביב אחד הסיפורים המכוננים של תרבותו. למרות הפיזור הגיאוגרפי וגלות של אלפי שנים, נותר נוסח ההגדה דומה בקהילות היהודיות בגולה, והיה לגשר מאחד החוצה זמן ומרחב. אולם לצד הסיפור המשותף על היציאה מעבדות לחירות, מזמנות ההגדות גם מבט לעולמן של קהילות ולסיפוריהם האישיים של יחידים, ומלמדות על האופן שבו אימצו ופירשו את פסח במקומות שונים ובתקופות שונות. לכבוד החג קיבצנו מספריית מכון ליאו בק בירושלים שתי הגדות ואסופה, המספקות הצצה ייחודית לחג הפסח בעיני הקהילה היהודית הגרמנית של ראשית המאה העשרים.

לשמוע את "התקווה" מתוך שוחות מלחמת העולם הראשונה – סיפורו של יומן

עותק של "היומן ליהודי המטייל" שהוציאה תנועת הנוער היהודית בלאו־וייס נמצא בין חפציו של חייל מלחמת העולם הראשונה בנימין קוהן. לצד לוח שנה ומקום לרשימות, היומן מכיל גם קטעי קריאה, שירים ואמנות – עדות לכך שהכותבים קיוו לספק לחייל היהודי לא רק חפץ שימושי, אלא גם פריט רוחני שיחזק אותו בחזית.

דרקון בדיזנגוף: שורשיה של העדלאידע

תהלוכת העדלאידע, קרנבל שנועד לשמח ולעודד יצירתיות, החלה את דרכה בצעדה בתל אביב בפורים 1912 ששאבה השראה ממנהג גרמני של תהלוכת במות, להקות ומופעים עם אופי היתולי ומבדר. אז כמו היום, המציאות הפוליטית השפיעה על החגיגות, ובין הצבעים והשירים היו גם מייצגים פוליטיים, במיוחד נגד הנאצים והאנטישמיות הגואה באירופה.

לימוד העברית בבתי ספר יסודיים יהודיים בגרמניה – אז והיום

העברית, שישראלים לוקחים כמובנת מאליה, נראית שונה מאד בארץ זרה. באמצעות מתודולוגיה מחקרית של "מדרחוב שפות", אפשר לראות את האופן שבו המדיניות הלשונית בבתי ספר יסודיים יהודיים בגרמניה ממקדת את מעמדה של השפה העברית. האם היא כלי לאיחוד קהילה והבניית זהות, או שפה טקסית בלבד של תפילות וברכות?

כתוב בכוכבים: אבני חופה בבתי כנסת בדרום גרמניה

בצידי בתי כנסת ישנים בדרום גרמניה עוד אפשר למצוא אבנים מסתוריות עם סמל כוכב, פרח או מגן דוד, וכיתוב בראשי תיבות. אלו הן אבני חופה, עליהן היה נהוג לשבור כוס של יין בתום טקס החתונה. מסע בעקבות המנהג יימצא לא רק מזל וברכה, אלא גם שדים ומיסטיקה יהודית שכמעט ונעלמה.

בעקבות תעשיית האופנה היהודית האבודה

אם הלכתם לחנות וקניתם ביגוד לפי מידה, אתם יכולים להודות ליהודי ולנטין מנהיימר, שהמציא את השיטה. הוא ויהודים אחרים הפכו את ברלין של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 למעצמת אופנה שהיהודים במרכזה. את גורלה, כמו גורל עסקים יהודים בתחומים אחרים, אנחנו מכירים היטב. אבל את השפעותיה ניתן לחוש גם היום.

אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים

    • 3.9.2026

    • 19:00

    • מכון ליאו בק

    קבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818 מתי? Thursday, 03/09/2026 19:00 איפה? מכון ליאו בק ירושלים, ניתן להצטרף באופן מקוון פרטים נוספים הצטרפו אלינו לקבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818

    הנכם מוזמנים לאירוע פתיחת השנה במכון ליאו בק ירושלים!

    בתכנית: ברכות לשנה החדשה, חלוקת מלגות, חידושים וחדשות ממכון ליאו בק וערב לכבוד ספרה החדש של פרופ' איה אלידע.

    המשך קריאה
    • האירוע נדחה - תאריך חדש יפורסם בקרוב

    • 19:00

    • מכון ליאו בק

    ערב לזכרה של פרופ' זהר שביט ז"ל

    הערב יוקדש לספרה של פרופ' שביט 'תרגום תרבותי: ספריית ההשכלה ויצירת היהודי המודרני'


    דברים לזכרה: פרופ' יעקב שביט
    יו"ר: ד"ר מאיה שבת
    בהשתתפות: ד"ר טל קוגמן, ד"ר נטלי ניימרק גולדברג, פרופ' דורותיאה זלצר

    המשך קריאה
    • האירוע נדחה - תאריך חדש יפורסם בקרוב

    • 19:30

    • מכון ליאו בק

    מחוץ למחנה: שמעון ברנפלד, ביוגרפיה (1869-1940)

    ערב לכבוד ספרה החדש של ד"ר מאיה שבת.

    יו"ר: ד"ר אהובה ליברלס
    ברכות: פרופ' גיא מירון
    דוברים: ד"ר אמה זהר, פרופ' שמואל פיינר, פרופ' מוטי זלקין
    מגיבה: ד"ר מאיה שבת

    המשך קריאה