קטגוריה: היסטוריה
אמנות
מעטות היצירות בתולדות האומנות שנעשו סמל תרבותי מייד לאחר יצירתן, ולאחר מכן נעלמו כאילו בלעה אותן האדמה. כזה הוא גורלה של היצירה "גלות" מאת שמואל הירשנברג (1865–1908), מן האומנים היהודים החשובים שפעלו באירופה בראשית המאה ה־20. ציור זה, שנחשב בעיני רבים לשיא יצירתו, הוצג בתערוכות שונות באירופה, ומאז שנת 1933 במוזיאון היהודי בברלין, אך נעלם לאחר סגירת המוזיאון בידי השלטון הנאצי בשנת 1938. מאז לא נמצא
היסטוריה
חופשת קיץ של כמה שבועות ביעד מרוחק היא מנהג ששורשיו בתרבות הבורגנית הגרמנית של המאה ה־18. כשהדרשן היהודי גוטהולד סלומון יצא לחופשה שכזו בקיץ 1834, הוא חזר עם ספר זיכרונות שפותח חלון לעולם שבו התיירות המודרנית ותרבות הפנאי היו עדיין בראשית דרכן, ומספר לנו על מקומם המשתנה של יהודי גרמניה בחברה שסביבם.
אמנות
טבעות נישואין יהודיות מימי הביניים, המעוטרות במבנים אדריכליים ובכתובות "מזל טוב", מציעות הצצה נדירה אל התרבות החומרית של יהודי אשכנז. האוצרות שבהם התגלו הטבעות מלמדים לא רק על מלאכת צורפות מרשימה, אלא גם על עולמם החומרי של הקהילות שנהרסו בעקבות רדיפות ופוגרומים באירופה.
היסטוריה
Talk Baeck, מיזם תיעוד בעל פה משותף למכוני ליאו בק ברחבי העולם, מפגיש חוקרים וחוקרות מובילים עם תלמידים, עמיתים ובני שיח לשיחות אישיות על ילדות, משפחה, דרך מחקרית והקשר ליהדות דוברת הגרמנית. המיזם, הזמין לצפייה חופשית, מאפשר למי שהקדישו את חייהם לחקר ההיסטוריה והתרבות לספר את סיפורם, ויוצר מאגר בין־דורי של קולות, זיכרונות ורעיונות.
היסטוריה
בשנת 1894 ניצח עמנואל לסקר את וילהלם שטייניץ ולקח ממנו את כתר אלוף העולם בשחמט. העובדה ששני המתמודדים ברגע המכונן הזה היו יהודים לא הייתה מקרית. לכבוד יום השחמט הבינלאומי, אנו מזמינים אתכם ללמוד על הקשר ארוך השנים בין יהודים לשחמט, והדרך שבה משחק פנאי נעשה לזירה של הישג אינטלקטואלי, ניידות חברתית ותהילה עולמית.
היסטוריה
מפגש מקרי בין מלכה אירופאית צעירה לאדמו״ר חסידי בעיירת מרפא בבוהמיה הציל, כך לפי האגדה, את השושלת ההולנדית. עצם האפשרות למפגש כזה מעידה על כוח המשיכה של מריאנבד, המקום שבו נפגשו לרגע מלכים, אדמו״רים, סופרים ונופשים מכל רחבי אירופה.
אמנות
מנורת הכנסת – הניצבת מול משכן הכנסת – עשויה ברונזה ובעלת שבעה קנים, זכר למנורת המקדש שגם מוצגת בסמל מדינת ישראל. אך יותר מפסל המזכיר את החפץ הקדוש שבזזו הרומאים, מנורת הכנסת היא מעין ספר היסטוריה פיסולי: עשרים ותשעה תבליטים מרכזיים בגוף המנורה מספרים את תולדות העם היהודי. אך כיצד בוחרים אילו רגעים ייכנסו לסיפור כזה? אילו דמויות יזכו להופיע בברונזה ואילו יישארו בחוץ?
