חיים יהודים – שנורקל

ארבעה שבועות בהלגולנד, 1834:דרשן יהודי יוצא לחופשה

חופשת קיץ של כמה שבועות ביעד מרוחק היא מנהג ששורשיו בתרבות הבורגנית הגרמנית של המאה ה־18. כשהדרשן היהודי גוטהולד סלומון יצא לחופשה שכזו בקיץ 1834, הוא חזר עם ספר זיכרונות שפותח חלון לעולם שבו התיירות המודרנית ותרבות הפנאי היו עדיין בראשית דרכן, ומספר לנו על מקומם המשתנה של יהודי גרמניה בחברה שסביבם.

משחק המלכים, משחק היהודים

בשנת 1894 ניצח עמנואל לסקר את וילהלם שטייניץ ולקח ממנו את כתר אלוף העולם בשחמט. העובדה ששני המתמודדים ברגע המכונן הזה היו יהודים לא הייתה מקרית. לכבוד יום השחמט הבינלאומי, אנו מזמינים אתכם ללמוד על הקשר ארוך השנים בין יהודים לשחמט, והדרך שבה משחק פנאי נעשה לזירה של הישג אינטלקטואלי, ניידות חברתית ותהילה עולמית.

יהודים על תנאי: זכויות ומעמד משתקפים בכתב הגנה מקיפנהיים

רובה המוחלט של יהדות גרמניה התרכז באזורים האורבניים, אך היה גם אחוז קטן של יהודים שהתיישבו במרחבים הכפריים. תולדותיהם ותרבותם השקטים לכאורה מהווים אף הם חלק מן המארג של אותה יהדות גרמנית מפוארת. לאחרונה נתרם לארכיון מכון ליאו בק בירושלים "כתב הגנה" של אדם מקהילה כפרית מעין זו. מסמך זה משמש עדות הן למפגש בין ההיסטוריה העתיקה ובין ההיסטוריה המודרנית של יהדות גרמניה, והן לאופן שבו השתנה מעמדם לאורך השנים.

"מנהגי היהודים" – היהדות בעיני אירופה הנוצרית

הספר 'מנהגי היהודים' של היהודי המומר פאול קירשנר, נכתב עבור נוצרים הבראיסטים שפיתחו עניין ער ביהדות והתרבות העברית. הספר מציג מראה עקומה, מושפעת ממסורת אנטישמית, אך הוא מהווה חלון לתקופה היסטורית מרתקת ביחסי הקירבה-מרחק בין הנצרות ליהדות.

פסח בדפי ההיסטוריה: מסמכי ארכיון ליאו בק

חג הפסח הוא זמן שמתכנס בו העם היהודי סביב אחד הסיפורים המכוננים של תרבותו. למרות הפיזור הגיאוגרפי וגלות של אלפי שנים, נותר נוסח ההגדה דומה בקהילות היהודיות בגולה, והיה לגשר מאחד החוצה זמן ומרחב. אולם לצד הסיפור המשותף על היציאה מעבדות לחירות, מזמנות ההגדות גם מבט לעולמן של קהילות ולסיפוריהם האישיים של יחידים, ומלמדות על האופן שבו אימצו ופירשו את פסח במקומות שונים ובתקופות שונות. לכבוד החג קיבצנו מספריית מכון ליאו בק בירושלים שתי הגדות ואסופה, המספקות הצצה ייחודית לחג הפסח בעיני הקהילה היהודית הגרמנית של ראשית המאה העשרים.

לשמוע את "התקווה" מתוך שוחות מלחמת העולם הראשונה – סיפורו של יומן

עותק של "היומן ליהודי המטייל" שהוציאה תנועת הנוער היהודית בלאו־וייס נמצא בין חפציו של חייל מלחמת העולם הראשונה בנימין קוהן. לצד לוח שנה ומקום לרשימות, היומן מכיל גם קטעי קריאה, שירים ואמנות – עדות לכך שהכותבים קיוו לספק לחייל היהודי לא רק חפץ שימושי, אלא גם פריט רוחני שיחזק אותו בחזית.

טבע, שירים, ומלחמה באנטישמיות: תנועת הנוער הגרמנית־יהודית בלאו־וייס על סף מלחמת העולם הראשונה

תנועות הנוער, עם המדים והשירים, החלו את דרכן על רקע השינויים ההיסטוריים שליוו את תחילת המאה ה־20. הנוער היהודי, בין הרצון להשתייך ובין הצורך להשיב לאנטישמיות הגואה, מצא את דרכו בתנועות נוער משלו. הראשונה שבהן היא תנועת בלאו־וייס (כחול־לבן), שחרטה על דגלה חיבור לטבע לצד טיפוח זהות יהודית.

תגית: חיים יהודים

ארבעה שבועות בהלגולנד, 1834:דרשן יהודי יוצא לחופשה

משחק המלכים, משחק היהודים

יהודים על תנאי: זכויות ומעמד משתקפים בכתב הגנה מקיפנהיים

"מנהגי היהודים" – היהדות בעיני אירופה הנוצרית

פסח בדפי ההיסטוריה: מסמכי ארכיון ליאו בק

לשמוע את "התקווה" מתוך שוחות מלחמת העולם הראשונה – סיפורו של יומן

טבע, שירים, ומלחמה באנטישמיות: תנועת הנוער הגרמנית־יהודית בלאו־וייס על סף מלחמת העולם הראשונה

אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים

ערב לזכרה של פרופ' זהר שביט ז"ל

מחוץ למחנה: שמעון ברנפלד, ביוגרפיה (1869-1940)

תגית: חיים יהודים

ארבעה שבועות בהלגולנד, 1834:דרשן יהודי יוצא לחופשה

משחק המלכים, משחק היהודים

יהודים על תנאי: זכויות ומעמד משתקפים בכתב הגנה מקיפנהיים

"מנהגי היהודים" – היהדות בעיני אירופה הנוצרית

פסח בדפי ההיסטוריה: מסמכי ארכיון ליאו בק

לשמוע את "התקווה" מתוך שוחות מלחמת העולם הראשונה – סיפורו של יומן

טבע, שירים, ומלחמה באנטישמיות: תנועת הנוער הגרמנית־יהודית בלאו־וייס על סף מלחמת העולם הראשונה

אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים

ערב לזכרה של פרופ' זהר שביט ז"ל

מחוץ למחנה: שמעון ברנפלד, ביוגרפיה (1869-1940)

הצטרפו אלינו לרשימת התפוצה!