זיכרון מתחת לרגליים: פרויקט אבני הנגף בערים אירופאיות

במדרכות ערים אירופאיות מרצפות הוחלפו בלוחות פליז עם שמות ותאריכים, שמותיהם של קרבנות הנאצים, מול מקום המגורים האחרון שלהם. פרויקט שהתחיל מאבן אחת בעיר קלן, הפך להיות יצירת האמנות הגדולה באירופה, ואחד ממיזמי ההנצחה המוצלחים ביותר

לא רק קורבנות: שאלת הזהות במוזאון היהודי בברלין

כמעט בכל עיר גדולה באירופה אפשר למצוא מוזאון יהודי. אפשר לטעון כי במידה מסוימת זוהי דרכה של אירופה לקבל אחריות על ההיסטוריה האפלה שאופפת אותה: היסטוריה של אנטישמיות ורדיפת יהודים. הנושא ה"כבד" הזה מביא אנשים השומעים את צמד המילים "מוזאון יהודי" לדמיין מבנה אפור ומתכתי, חשוך וקר, המשמיע מוזיקה מרעידה ומכיל קירות שחורים. אך המוזאון היהודי במתכונתו הראשונית לא הוקם לזכר השואה ולא לציון הפוגרומים בעיירות מזרח אירופה, לא ללימוד על עלילות דם ולא למחקר על אנטישמיות. לשם מה אפוא הוא נפתח? מה הקנה למוזאון בעיני מקימיו את התואר "יהודי"?

בעקבות תעשיית האופנה היהודית האבודה

אם הלכתם לחנות וקניתם ביגוד לפי מידה, אתם יכולים להודות ליהודי ולנטין מנהיימר, שהמציא את השיטה. הוא ויהודים אחרים הפכו את ברלין של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 למעצמת אופנה שהיהודים במרכזה. את גורלה, כמו גורל עסקים יהודים בתחומים אחרים, אנחנו מכירים היטב. אבל את השפעותיה ניתן לחוש גם היום.

"כולנו נושאים עדות": על עבודתה של אווה רייכמן

היא עזבה את גרמניה, נאלצה להתחיל מחדש בלונדון, וראתה את העולם סביבה ממשיך כהרגלו. רבים ניסו למחוק את העבר, אך אווה רייכמן לא נתנה לשכחה לנצח. בעזרת עדויות, מסמכים וזיכרונות, עיצבה רייכמן דרך חדשה של מחקר.

קצין אס אס בארץ ישראל

ב-1933, הבכיר הנאצי ליאופולד פון מילדנשטיין יצא לביקור בארץ ישראל, אז בשליטת המנדט, להתרשם מהיישוב היהודי. גם אייכמן ביקר כאן ב-1937, מחופש לכתב. ביקורים אלו מספרים על מערכת יחסים הסבוכה בין הדחף הציוני ליישב את ארץ ישראל והרצון הנאצי לנקות את גרמניה מיהודים

ללמד עברית ברייך השלישי

בעת שהנאצים עלו לשלטון, רוב יהודי גרמניה למדו בבתי ספר לא-יהודים, ומתוך בתי הספר היהודים שנותרו, רק מעטים היו בעלי יותר משלושים תלמידים. בבית הספר תלמוד תורה בהמבורג ובית הספר הריאלי בפרנקפורט המשיכו בלימודי היהדות שהתחילו עשורים קודם לכן ושמרו על חינוך יהודי אורתודוכסי גם שנים לאחר עליית הנאצים לשלטון.

הריסה, שימור וזיכרון בבית הכנסת "בורנפלאץ" בהמבורג

בית הכנסת הגדול בהמבורג נחנך בתחילת המאה העשרים כמרכז חיים יהודיים בולט, שלא נחבא אל הכלים בסמטה צדדית או מאחוריי בניין. הוא היה סמל לשוויון הפוליטי שהשיגו יהודים, אך כמו אותו שוויון, גם הוא לא האריך ימים. אך מן ההרס צומחת שאלת התקומה: האם נכון להקים מחדש את בית הכנסת כפי שהיה בעבר, או שמא ראוי יותר להשאיר את חסרונו כגלעד המנציח את החיים היהודיים שאבדו?

אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים

    • 3.9.2026

    • 19:00

    • מכון ליאו בק

    קבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818 מתי? Thursday, 03/09/2026 19:00 איפה? מכון ליאו בק ירושלים, ניתן להצטרף באופן מקוון פרטים נוספים הצטרפו אלינו לקבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818

    הנכם מוזמנים לאירוע פתיחת השנה במכון ליאו בק ירושלים!

    בתכנית: ברכות לשנה החדשה, חלוקת מלגות, חידושים וחדשות ממכון ליאו בק וערב לכבוד ספרה החדש של פרופ' איה אלידע.

    המשך קריאה
    • האירוע נדחה - תאריך חדש יפורסם בקרוב

    • 19:00

    • מכון ליאו בק

    ערב לזכרה של פרופ' זהר שביט ז"ל

    הערב יוקדש לספרה של פרופ' שביט 'תרגום תרבותי: ספריית ההשכלה ויצירת היהודי המודרני'


    דברים לזכרה: פרופ' יעקב שביט
    יו"ר: ד"ר מאיה שבת
    בהשתתפות: ד"ר טל קוגמן, ד"ר נטלי ניימרק גולדברג, פרופ' דורותיאה זלצר

    המשך קריאה
    • האירוע נדחה - תאריך חדש יפורסם בקרוב

    • 19:30

    • מכון ליאו בק

    מחוץ למחנה: שמעון ברנפלד, ביוגרפיה (1869-1940)

    ערב לכבוד ספרה החדש של ד"ר מאיה שבת.

    יו"ר: ד"ר אהובה ליברלס
    ברכות: פרופ' גיא מירון
    דוברים: ד"ר אמה זהר, פרופ' שמואל פיינר, פרופ' מוטי זלקין
    מגיבה: ד"ר מאיה שבת

    המשך קריאה