גרמניה נחשבת למעצמת כדורגל בינלאומית, עם קבוצות כמו באיירן מינכן או בורוסיה דורטמונד, ארבע זכיות במונדיאל, ותרבות כדורגל עשירה. נבחרת ה"מאנשאפט" של גרמניה משתייכת לעשירייה הראשונה של הנבחרות הטובות בעולם. לכבוד המונדיאל צללנו להכיר מקרוב את ההיסטוריה היהודית של הכדורגל הגרמני.היסטוריהגילי ערן
בשנת 1936 פרסמו שני משפטנים נאצים מדריך פופולרי שהסביר לציבור כיצד ליישם את חוקי נירנברג. עותק מן הספר, השמור כיום במכון ליאו בק בירושלים, מאפשר להציץ לרגע שבו אפליה גזעית אורגנה, נוסחה והופצה כסדר חברתי “תקין”. אמנותעדי לוי אסטרחן
כשהחל אוגוסט זנדר לצלם את “אנשי המאה העשרים” בגרמניה, הוא לא יכול היה לדעת עד כמה פני הזמן שהוא מתעד עומדים להשתנות. הפרויקט שלו, שנועד למפות את החברה הגרמנית דרך דיוקנאות של טיפוסים שונים, הפך בדיעבד גם לארכיון של עולם שאבד. בין מאות התצלומים מופיעים גם דיוקנאות של "הנרדפים”: יהודים ואחרים, שחיי חלקם נגדעו שנים ספורות לאחר הצילום.היסטוריהאסף מירב
בשנת 1919 נפתח בברלין המכון הראשון בעולם לחקר המיניות. מאחוריו עמד רופא יהודי בשם מגנוס הירשפלד: מדען, פעיל, ואחד מחלוצי הזכויות למען להט"ב. בזכות יכולתו לראות בגווני המיניות השונים לא סטיות אלא חלק טבעי מההוויה האנושית, הוא היה לאחד החוקרים המשפיעים ביותר על הבנת המיניות האנושית, אך בה בעת שימש מטרה עבור הנאצים ותומכיהם.היסטוריהעדי לוי אסטרחן
בני הזוג היהודים אגתה וארנסט זאולמן (Agathe und Ernst Saulmann) היו מאספני האומנות החשובים ביותר ברפובליקת ויימאר. אך עם עליית הנאצים לשלטון נרדפו השניים ואוספם נבזז. יצירות מופת של גדולי האומנים – בשווי הון עתק – התפזרו ברחבי אירופה, ועקבותיהן נעלמו.היסטוריהעדי לוי אסטרחן
אם הלכתם לחנות וקניתם ביגוד לפי מידה, אתם יכולים להודות ליהודי ולנטין מנהיימר, שהמציא את השיטה. הוא ויהודים אחרים הפכו את ברלין של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 למעצמת אופנה שהיהודים במרכזה. את גורלה, כמו גורל עסקים יהודים בתחומים אחרים, אנחנו מכירים היטב. אבל את השפעותיה ניתן לחוש גם היום.היסטוריהכותב.ת אורח.ת
ב-1933, הבכיר הנאצי ליאופולד פון מילדנשטיין יצא לביקור בארץ ישראל, אז בשליטת המנדט, להתרשם מהיישוב היהודי. גם אייכמן ביקר כאן ב-1937, מחופש לכתב. ביקורים אלו מספרים על מערכת יחסים הסבוכה בין הדחף הציוני ליישב את ארץ ישראל והרצון הנאצי לנקות את גרמניה מיהודים
אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים
3.9.2026
19:00
מכון ליאו בק
קבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818 מתי? Thursday, 03/09/2026 19:00 איפה? מכון ליאו בק ירושלים, ניתן להצטרף באופן מקוון פרטים נוספים הצטרפו אלינו לקבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818
הנכם מוזמנים לאירוע פתיחת השנה במכון ליאו בק ירושלים!
בתכנית: ברכות לשנה החדשה, חלוקת מלגות, חידושים וחדשות ממכון ליאו בק וערב לכבוד ספרה החדש של פרופ' איה אלידע.