זה 70 שנה שמכון ליאו בק ירושלים משמר, מתעד וחוקר את ההיסטוריה והתרבות של היהדות דוברת הגרמנית. לאחר שבעה עשורים של עבודה היסטורית, הבנו במכון כי יש דור של חוקרים וחוקרות שהקדישו את חייהם לתחום המחקר הזה וקשרו את הווייתם בהיסטוריה, בתרבות, בפילוסופיה ובספרות של היהודים בגרמניה ובארצות דוברות גרמנית אחרות. חשנו שלמלומדים הללו יש סיפור החורג אל מעבר למחקרים שלהם: הם יכולים לספר לנו גם משהו על הרקע שממנו הגיעו, על הילדות ועל המשפחה שלהם, על הקשר שלהם ליהדות דוברת הגרמנית, על מה שהוביל אותם למחקר ועל הדברים שעוד היו רוצים להמשיך ולחקור. הריאיון הראשון היה עם פול מנדס־פלור ז"ל, פיילוט שנועד להבין איך אפשר להוציא לפועל ריאיון כזה ולתת לו במה. ניסחנו שאלון לא מחייב שיוכל, כך חשבנו, לסייע למראיינים ולמראיינות ולהתוות להם דרך מבלי לכפות אותה. רצינו ליצור שיחה נינוחה ואינטימית, לא תבנית שיש למלא בה את כל הסעיפים. ראשית פנינו לד"ר אור שרף, אחד מתלמידיו המובהקים של פרופ' מנדס־פלור, והצענו לו לראיין את מורהו. הסברנו לו את מטרת הריאיון, וכמו בהרבה נושאים אחרים הקשורים למכון, אור נרתם בשמחה למשימה. את המכתב לפרופ' מנדס־פלור שלחתי בהתרגשות רבה, והמתנתי לתשובתו תוך כסיסת ציפורניים. כעבור שעות מעטות הגיע לתיבת הדואר האלקטרוני שלי מכתב ובו המילים: "אשמח! מה שלומך?" וכהרגלו של פול, שהקפיד תמיד להקדיש תשומת לב לכל אחד ואחת, הוא גם הוסיף: "אשמח לשמוע גם על העבודה המחקרית שלך".  

וכך יצא לדרך הריאיון הראשון. הוא התקיים בביתו של פרופ' מנדס־פלור, בחדר העבודה שלו, וכך גם הייתה לנו הזכות לצלם את הספרייה ואת מרחב העבודה הייחודי שלו. התוצר היה מרחיב נפש. למדנו על החוקר, על עשייתו האקדמית, על תחושותיו ורגשותיו על הקשר שלו עם תלמידיו. רצינו עוד.  

בחודשים שלאחר מכן פנינו לחוקרות ולחוקרים נוספים שהסכימו להשתתף, הן כמראיינים והן כמרואיינים. ככל שהחודשים נקפו והראיונות הצטברו, הבנו שלפרויקט הזה יש ערך מיוחד. הוא החל כמחווה לחוקרים ולחוקרות אשר עיצבו את התחום ומשמרים את ההיסטוריה שלו, אך בהדרגה התברר לנו שיש בידינו מאגר של תיעוד בעל פה הפותח פתח למגוון ההקשרים החברתיים שאפיינו את היהדות דוברת הגרמנית בישראל ובעולם.  

החלטנו שיש לאגד את הראיונות למאגר העומד בפני עצמו. רעיונות טובים כדאי לבצע בשיתוף פעולה, ולכן החלטנו לפנות גם למכונים האחים שלנו – מכון ליאו בק בניו יורק, מכון ליאו בק בלונדון ואגודת הידידים של המכון בברלין – כדי להפיק פרויקט משותף שיאגד את החוקרים המובילים בתחום. בהחלטה משותפת הוסכם כי כדי להנגיש את הפרויקט לקהל הרחב, כל הראיונות יועלו לאתר אינטרנט ייעודי לצד תמליל ותקציר. הצבנו לעצמנו יעד של 70 ראיונות, מספר המסמל מבחינתנו גם את יום ההולדת ה־70 של המכון, וגם את המגוון הרחב של נושאים ואפשרויות הגלומים בחקר יהדות גרמניה – כי הרי 70 פנים לתורה. 

נשאר עניין השם לאתר. מי שעוקב אחר פעילותנו יודע שיש לנו במכון חולשה מיוחדת למשחקי מילים עם השם של ליאו בק. אנחנו אוהבים לשחק עם המשמעות של Baeck ו-Back. כך עשינו כשעיצבנו תיקים עם הכיתוב Baeck to the Future, ולכנס שערכנו לציון 70 שנה למכון קראנו  Baeck Home. משום כך היה זה מתבקש להשתמש גם כאן במשחק מילים והשם שנבחר לאתר הוא Talk Baeck (קוראים המעוניינים בכך מוזמנים לשלוח לנו עוד משחקי מילים – יש לנו עוד פרויקטים בקנה). השם מסמן מבחינתנו את הרצון לתגובה, לדיבור, לשיחה, וכן את הכבוד הרב שאנו רוחשים לזקני השבט שלנו, שבט חוקרי יהדות גרמניה על רבדיו השונים. 

Talk Baeck עלה לאוויר החודש עם ראיונות ראשונים של חוקרים וחוקרות בולטים מן הדיסציפלינות המגוונות של חקר התרבות היהודית־גרמנית: פילוסופיה, היסטוריה, חקר הספרות והתיאטרון, לימודי פולקלור, מקרא, בלשנות, סוציולוגיה, מגדר ועוד. אתם ואתן מוזמנים לגלול בו, להקשיב לחוקרת מסקרנת, לחפש מילים בתוך ראיונות ולהתרשם מהתחום העשיר שבו אנחנו עוסקים. נוסף על הראיונות שכבר קיימים באתר, מדי חודש אנו נעלה ריאיון חדש עם חוקר או חוקרת. כולנו תקווה שהאתר ישמש גשר בין־דורי עבור חוקרים וחוקרות בתחום, ושגם אתם תמצאו את הפרויקט מעניין ופוקח עיניים. 

אנחנו רוחשים תודה עצומה לכל החוקרות והחוקרים שהסכימו לראיין ולהתראיין, לשותפים שלנו מהמכונים בניו יורק, בלונדון ובברלין, לצלמים של הראיונות אריה דה האס ואמיר הורוביץ ולכל מי שעבד וסייע כדי שהאתר הזה יוכל לעלות לאוויר: סטודיו שפירא, אמיר הורוביץ, אדר אלמכיאס, עידו מרק ויעל גולדפרב.  

לצפיה בריאיונות באתר Talk Baeck