קטגוריה: מהארכיון
היסטוריה
Talk Baeck, מיזם תיעוד בעל פה משותף למכוני ליאו בק ברחבי העולם, מפגיש חוקרים וחוקרות מובילים עם תלמידים, עמיתים ובני שיח לשיחות אישיות על ילדות, משפחה, דרך מחקרית והקשר ליהדות דוברת הגרמנית. המיזם, הזמין לצפייה חופשית, מאפשר למי שהקדישו את חייהם לחקר ההיסטוריה והתרבות לספר את סיפורם, ויוצר מאגר בין־דורי של קולות, זיכרונות ורעיונות.
היסטוריה
בשנת 1936 פרסמו שני משפטנים נאצים מדריך פופולרי שהסביר לציבור כיצד ליישם את חוקי נירנברג. עותק מן הספר, השמור כיום במכון ליאו בק בירושלים, מאפשר להציץ לרגע שבו אפליה גזעית אורגנה, נוסחה והופצה כסדר חברתי “תקין”.
היסטוריה
רובה המוחלט של יהדות גרמניה התרכז באזורים האורבניים, אך היה גם אחוז קטן של יהודים שהתיישבו במרחבים הכפריים. תולדותיהם ותרבותם השקטים לכאורה מהווים אף הם חלק מן המארג של אותה יהדות גרמנית מפוארת. לאחרונה נתרם לארכיון מכון ליאו בק בירושלים "כתב הגנה" של אדם מקהילה כפרית מעין זו. מסמך זה משמש עדות הן למפגש בין ההיסטוריה העתיקה ובין ההיסטוריה המודרנית של יהדות גרמניה, והן לאופן שבו השתנה מעמדם לאורך השנים.
היסטוריה
חג הפסח הוא זמן שמתכנס בו העם היהודי סביב אחד הסיפורים המכוננים של תרבותו. למרות הפיזור הגיאוגרפי וגלות של אלפי שנים, נותר נוסח ההגדה דומה בקהילות היהודיות בגולה, והיה לגשר מאחד החוצה זמן ומרחב. אולם לצד הסיפור המשותף על היציאה מעבדות לחירות, מזמנות ההגדות גם מבט לעולמן של קהילות ולסיפוריהם האישיים של יחידים, ומלמדות על האופן שבו אימצו ופירשו את פסח במקומות שונים ובתקופות שונות. לכבוד החג קיבצנו מספריית מכון ליאו בק בירושלים שתי הגדות ואסופה, המספקות הצצה ייחודית לחג הפסח בעיני הקהילה היהודית הגרמנית של ראשית המאה העשרים.
אמנות
עותק של "היומן ליהודי המטייל" שהוציאה תנועת הנוער היהודית בלאו־וייס נמצא בין חפציו של חייל מלחמת העולם הראשונה בנימין קוהן. לצד לוח שנה ומקום לרשימות, היומן מכיל גם קטעי קריאה, שירים ואמנות – עדות לכך שהכותבים קיוו לספק לחייל היהודי לא רק חפץ שימושי, אלא גם פריט רוחני שיחזק אותו בחזית.
אמנות
אחד מפנינות ארכיון מכון ליאו בק הוא עותק מהמהדורה הראשונה של ספר השירה 'יהודה', שאויר באופן מופתי על ידי אפרים משה ליליאן. הספר היה מתנה לקרל באר, שגדל כילדה והיה הראשון לעבור ניתוח התאמה מגדרית. בין איוריו של ליליאן וסיפורו של קרל, ניתן למצוא תמה משותפת - של התחדשות ושל מרידה במוסכמות.
היסטוריה
אחד הסטריאוטיפים האנטישמיים הנפוצים בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה גרס כי יהודים, ובמיוחד שומרי מצוות, אינם מתאימים לעבודת כפיים קשה. סיפורם של אלפי פועלים יהודים – הן גרמנים ותיקים והן מהגרים ממזרח אירופה ("אוסט יודן") – שהשתלבו בתעשייה הכבדה של חבל הרוהר והצליחו לשלב בין מחויבותם הדתית ולוח הזמנים הנוקשה של המכרות לא רק מנפץ את הדעות הקדומות, אלא גם חושף פרק יוצא דופן של חיוניות קהילתית והתארגנות עצמית בשולי החברה התעשייתית.