זה רק ספורט? יהודים בכדורגל הגרמני

גרמניה נחשבת למעצמת כדורגל בינלאומית, עם קבוצות כמו באיירן מינכן או בורוסיה דורטמונד, ארבע זכיות במונדיאל, ותרבות כדורגל עשירה. נבחרת ה"מאנשאפט" של גרמניה משתייכת לעשירייה הראשונה של הנבחרות הטובות בעולם. לכבוד המונדיאל צללנו להכיר מקרוב את ההיסטוריה היהודית של הכדורגל הגרמני.

אפליה בכריכה רכה: מדריך הכיס לחוקי נירנברג

בשנת 1936 פרסמו שני משפטנים נאצים מדריך פופולרי שהסביר לציבור כיצד ליישם את חוקי נירנברג. עותק מן הספר, השמור כיום במכון ליאו בק בירושלים, מאפשר להציץ לרגע שבו אפליה גזעית אורגנה, נוסחה והופצה כסדר חברתי “תקין”.

פני זמננו: פרויקט הדיוקנאות של אוגוסט זנדר

כשהחל אוגוסט זנדר לצלם את “אנשי המאה העשרים” בגרמניה, הוא לא יכול היה לדעת עד כמה פני הזמן שהוא מתעד עומדים להשתנות. הפרויקט שלו, שנועד למפות את החברה הגרמנית דרך דיוקנאות של טיפוסים שונים, הפך בדיעבד גם לארכיון של עולם שאבד. בין מאות התצלומים מופיעים גם דיוקנאות של "הנרדפים”: יהודים ואחרים, שחיי חלקם נגדעו שנים ספורות לאחר הצילום.

"למען הצדק דרך המדע": מגנוס הירשפלד ולידת מדע המיניות

בשנת 1919 נפתח בברלין המכון הראשון בעולם לחקר המיניות. מאחוריו עמד רופא יהודי בשם מגנוס הירשפלד: מדען, פעיל, ואחד מחלוצי הזכויות למען להט"ב. בזכות יכולתו לראות בגווני המיניות השונים לא סטיות אלא חלק טבעי מההוויה האנושית, הוא היה לאחד החוקרים המשפיעים ביותר על הבנת המיניות האנושית, אך בה בעת שימש מטרה עבור הנאצים ותומכיהם.

האוסף הבלתי נראה של הזאולמנים

בני הזוג היהודים אגתה וארנסט זאולמן (Agathe und Ernst Saulmann) היו מאספני האומנות החשובים ביותר ברפובליקת ויימאר. אך עם עליית הנאצים לשלטון נרדפו השניים ואוספם נבזז. יצירות מופת של גדולי האומנים – בשווי הון עתק – התפזרו ברחבי אירופה, ועקבותיהן נעלמו.

זיכרון מתחת לרגליים: פרויקט אבני הנגף בערים אירופאיות

במדרכות ערים אירופאיות מרצפות הוחלפו בלוחות פליז עם שמות ותאריכים, שמותיהם של קרבנות הנאצים, מול מקום המגורים האחרון שלהם. פרויקט שהתחיל מאבן אחת בעיר קלן, הפך להיות יצירת האמנות הגדולה באירופה, ואחד ממיזמי ההנצחה המוצלחים ביותר

קצין אס אס בארץ ישראל

ב-1933, הבכיר הנאצי ליאופולד פון מילדנשטיין יצא לביקור בארץ ישראל, אז בשליטת המנדט, להתרשם מהיישוב היהודי. גם אייכמן ביקר כאן ב-1937, מחופש לכתב. ביקורים אלו מספרים על מערכת יחסים הסבוכה בין הדחף הציוני ליישב את ארץ ישראל והרצון הנאצי לנקות את גרמניה מיהודים

אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים

    • 3.9.2026

    • 19:00

    • מכון ליאו בק

    קבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818 מתי? Thursday, 03/09/2026 19:00 איפה? מכון ליאו בק ירושלים, ניתן להצטרף באופן מקוון פרטים נוספים הצטרפו אלינו לקבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818

    הנכם מוזמנים לאירוע פתיחת השנה במכון ליאו בק ירושלים!

    בתכנית: ברכות לשנה החדשה, חלוקת מלגות, חידושים וחדשות ממכון ליאו בק וערב לכבוד ספרה החדש של פרופ' איה אלידע.

    המשך קריאה
    • האירוע נדחה - תאריך חדש יפורסם בקרוב

    • 19:00

    • מכון ליאו בק

    ערב לזכרה של פרופ' זהר שביט ז"ל

    הערב יוקדש לספרה של פרופ' שביט 'תרגום תרבותי: ספריית ההשכלה ויצירת היהודי המודרני'


    דברים לזכרה: פרופ' יעקב שביט
    יו"ר: ד"ר מאיה שבת
    בהשתתפות: ד"ר טל קוגמן, ד"ר נטלי ניימרק גולדברג, פרופ' דורותיאה זלצר

    המשך קריאה
    • האירוע נדחה - תאריך חדש יפורסם בקרוב

    • 19:30

    • מכון ליאו בק

    מחוץ למחנה: שמעון ברנפלד, ביוגרפיה (1869-1940)

    ערב לכבוד ספרה החדש של ד"ר מאיה שבת.

    יו"ר: ד"ר אהובה ליברלס
    ברכות: פרופ' גיא מירון
    דוברים: ד"ר אמה זהר, פרופ' שמואל פיינר, פרופ' מוטי זלקין
    מגיבה: ד"ר מאיה שבת

    המשך קריאה