גרינשפאן לאחר מעצרו ב-7 בנובמבר 1938.
גרינשפאן לאחר מעצרו ב-7 בנובמבר 1938. בחקירתו הצהיר גרינשפאן כי מטרת הירי הייתה לנקום את נקמתם של היהודים, "חבריו לַגזע" (Rassegenossen). מקור: Bundesarchiv, Bild 146-1988-078-07 / CC-BY-SA 3.0, CC BY-SA 3.0 DE, via Wikimedia Commons

המתנקש היהודי בליל הבדולח: סיפורו הלא ייאמן של הרשל גרינשפאן

סיפורו של גרינשפאן הוא סיפור נורא על חוסר אונים למול האסון המאיים לבוא. עם עליית הנאצים לשלטון והחמרת מצבם של יהודי אירופה בכלל ויהודי גרמניה בפרט, החליט גרינשפאן הנואש לעשות מעשה יוצא דופן, ימים ספורים לפני ליל הבדולח.

הרשל (הרמן) גרינשפאן נולד ב־1921 בהנובר למשפחה יהודית ממוצא פולני שהיגרה מגרמניה בשנת 1911. יהודים מפולין וממדינות אחרות במזרח אירופה היגרו לגרמניה בשלהי המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20. הגירה זו עוררה חשש בקרב יהודי גרמניה, בעיקר בשל הדימוי של יהודי מזרח אירופה כלא־מודרניים דיים, והיהודים המקומיים השתדלו לעודד אותם להמשיך במסעם ולהגר לאמריקה ולחלופין לאקלם אותם בקרבם במהירות האפשרית. מספרם של יהודי המזרח (Ostjuden), אותם יהודים שאינם ילידי גרמניה ושחיו בגרמניה, האמיר בתחילת המאה ה־20 והגיע ל־107 אלף, כמעט עשרים אחוזים מכלל יהודי גרמניה בשנת 1925.

הרשל גרינשפאן נולד כאמור למשפחת מהגרים, וכשעלו הנאצים לשלטון היה בן 12. בעקבות התנכלויות בשל מוצאו היהודי עזב את בית הספר העממי, ובעידודו של אביו – שחלם כי בנו יגדל ויהיה לרב – עבר לפרנקפורט ללמוד בישיבה. רצונו של הרשל לעלות לארץ ישראל היה עז, אלא שגילו הצעיר עמד לו למכשול. בשנת 1936 החליטו הוריו לשלוח אותו לפריז לדודים שחיו בעיר האורות. גרינשפאן חי חיים שבריריים בצרפת, הוא לא הצליח לקבל אשרת שהייה, לא התערה בחיים שסביבו וחי כל העת תחת סכנת גירוש מצרפת. הקושי אף התעצם לאחר שפג תוקף הדרכון הפולני שבו החזיק, דבר שהפך אותו לפליט חסר מעמד וללא כל מסמך תקף. באוגוסט 1938 הודיעה משטרת ההגירה הצרפתית לגרינשפאן כי עליו לעזוב את צרפת לאלתר.

"פרידה ללא כאבים – האספסוף היהודי־מזרחי (Ostjüdisches Gesindel) עזב ספונטנית את אֶסֶן". קריקטורה אנטישמית שפורסמה בעיתון הנאצי "נאציונל-צייטונג" אֶסֶן ב-29 באוקטובר 1938.
"פרידה ללא כאבים – האספסוף היהודי־מזרחי (Ostjüdisches Gesindel) עזב ספונטנית את אֶסֶן". קריקטורה אנטישמית שפורסמה בעיתון הנאצי "נאציונל-צייטונג" אֶסֶן ב-29 באוקטובר 1938. מקור: Gelsenzentrum.

חודשים ספורים קודם לכן החליטו שלטונות פולין להפקיע את האזרחות הפולנית מכל מי שחי מעל חמש שנים מחוץ לגבולות פולין. פעולה זו נעשתה בין השאר מתוך מטרה למנוע את חזרתם לפולין של כ־7,000 יהודים בעלי אזרחות פולנית שחיו בגרמניה או באוסטריה. גרינשפאן נותר אפוא ללא אפשרות להישאר בצרפת או לצאת אותה לכיוון פולין.

קבוצת יהודים שגורשו מגרמניה לזבונשין, פולין. אוגוסט 1939
יהודים שגורשו מגרמניה לזבונשין, פולין. אוגוסט 1939. מקור: יד ושם.

בד בבד הלך והחמיר מצבם של יהודי גרמניה. באוקטובר 1938 הוחלט על גירושם של יהודים חסרי נתינות גרמנית. הראשונים לגירוש היו 12 אלף יהודים־פולנים שהוסעו חסרי כול לגבול גרמניה–פולין. הפולנים סירבו לקלוט את המגורשים מאחר שאזרחותם נשללה זה מכבר. אותם יהודים, ובהם גם משפחתו של גרינשפאן, נותרו אפוא בעיירה זבונשין במשך שבועות בתנאים קשים. אסתר, אחותו של הירשל, שלחה אליו גלויה לפריז ובה ביקשה שיסייע להם ככל שיוכל בקבלת אשרות נסיעה לארצות הברית. הרשל, שבעצמו היה נרדף ושוהה בלתי חוקי בצרפת, נתקף ייאוש על שלא היה יכול לסייע למשפחתו.

בתחילת נובמבר 1938 קרא גרינשפאן המתוסכל בעיתון דיווח ביידיש על מצוקת המגורשים בזבונשין. בעקבות דיווח זה גמלה בליבו ההחלטה לעשות מעשה. הוא רכש אקדח במעט הכסף שהיה ברשותו וביקש להתאבד. הוא כתב גלויה להוריו ובה הסביר שהוא מדוכא מגורל קרוביו ובשל כך הוא "מוכן לעשות מחווה ולאבד את עצמו לדעת" במטרה להפנות את תשומת הלב למצבם. גרינשפאן נכנס לבית קפה ובשירותי בית הקפה טען את אקדחו. אלא שבצאתו לרחוב הוא חשב לפתע על שגרירות גרמניה. הוא שם פעמיו לכיוון השגרירות, שאל אדם מבוגר שהתכונן לפעילות גופנית אם זו אכן השגרירות ונענה בחיוב. בדיעבד היה זה השגריר שהפנה אותו לכיוון הנכון.

גרינשפאן ניגש לדלפק הקבלה ואמר כי בידיו מסמך חשוב למסירה וכי הוא מבקש לראות פקיד בכיר. הדיפלומט הגרמני הזוטר, המזכיר השלישי בשגרירות, הסכים לקבלו. כאשר נכנס גרינשפאן לחדרו הוא ירה בדיפלומט חמישה כדורים ולאחר מכן הסגיר את עצמו. הדיפלומט ארנסט פום ראט מת מפצעיו יומיים לאחר מכן, ב־9 בנובמבר 1938. באותו לילה ניתנה הפקודה לפוגרום הגדול הידוע בכינויו ליל הבדולח. בלילה זה נחרבו אלפי בתי כנסת ובתי קהילה, 30 אלף יהודים נעצרו ויותר מתשעים נרצחו.

גלויה שכתב גרינשפאן להוריו.
גלויה שכתב גרינשפאן להוריו ונמצאה בכיס מעילו בעת חקירתו: "הורי היקרים! לא יכולתי לפעול אחרת, יסלח לי אלוקים, לבי מדמם כשעלי לשמוע על הטרגדיה שלכם ושל עוד 12,000 יהודים אחרים. אני מוכרח למחות כך שהעולם כולו ישמע את מחאתי, וכך אעשה, סלחו לי. הרמן." מקור: Verfolgung von Jugendlichen im NS.
גרינשפאן לאחר מעצרו ב-7 בנובמבר 1938.
גרינשפאן לאחר מעצרו ב-7 בנובמבר 1938. בחקירתו הצהיר גרינשפאן כי מטרת הירי הייתה לנקום את נקמתם של היהודים, "חבריו לַגזע" (Rassegenossen). מקור: Bundesarchiv

לאחר שגרינשפאן הסגיר את עצמו ביקשו הגרמנים להעמידו לדין, אלא שראש הממשלה היהודי ליאון בלום סירב להסגירו לידי הגרמנים. הוא שהה חודשים ארוכים במאסר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הסגירו אותו שלטונות ממשלת וישי לידי הגרמנים. אין ידיעה ודאית מה עלה בגורלו של גרינשפאן, אך ככל הנראה הוא מצא את מותו אחרי 1942. הרשל ואחותו אסתר מונצחים בפרויקט אבני הנגף במקום מגוריהם האחרון, בהנובר שבגרמניה.

איור של שרון ליבנה

שרון ליבנה

במסגרת עבודתי במכון ליאו בק אני משמשת כאחראית האקדמית על אירועי התרבות וגם כעורכת משנה של כתב העת של המכון 'חידושים'. אני מלמדת כעמיתת הוראה באוניברסיטת חיפה ותחומי המחקר שלי מתמקדים ביחסי ישראל-גרמניה בתחומים האקדמיים, התרבותיים, הכלכליים והחינוכיים וכן בתחום התיעוד בע"פ.

אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים

    • Wednesday, 29/05/2024

    • 19:00

    • מכון ליאו בק, בוסתנאי 33, ירושלים וגם בזום

    השקת גיליון 26.1 של כתב העת חידושים

    הצטרפו אלינו להשקת גיליון 26.1 של כתב העת חידושים

    יו"ר: תומר יהוד
    דברי פתיחה: פרופ' דורון אברהם

    כותבי הגיליון:
    ד"ר עוז בלומן/מיכל יששכר
    רקפת כהן-ענזי/צבי קונשטט

    המשך קריאה
    • Tuesday, 04/06/2024

    • 9:00-19:00

    • מרכז תרבות, משכנות שאננים, ירושלים

    אריך הכפול – בין דרזדן לירושלים – כנס לציון 50 שנה למותו של אריך קסטנר

    מכון ליאו בק ירושלים, ארגון יוצאי מרכז אירופה, מרכז מינרבה להיסטוריה גרמנית ע"ש ריכרד קבנר באוניברסיטה העברית בירושלים, מכון גתה, החוג לשפה וספרות גרמנית באוניברסיטה העברית מזמינים אתכם לכנס על דמותו ויצירתו של אריך קסטנר: "אריך הכפול — בין דרזדן לירושלים".

    בפאנלים השונים ישתתפו חוקרים ואנשי ספרות רבים, ביניהם יהודה אטלס, מיכאל דק, משה צימרמן, גדעון טיקוצקי, מיכל פלס-אלמגור, שרון גורדון, מיכאל דק, שרון ליבנה, דוד ויצטום, עופר אשכנזי, זהר שביט, אסתר גרדאי, אבנר שפירא ועוד.

    המשך קריאה
    • Wednesday, 05/06/2024

    • 19:00

    • אירוע מקוון

    פגישה אחרונה בסדרה: חרם, נידוי, הרחקה

    יחסי ישראל-גרמניה אחרי שבעה באוקטובר

    ג'רמי יששכרוף (לשעבר שגריר ישראל בגרמניה) ואנטוניה ימין (פרשנית בעיתון בילד הגרמני ושליחת חדשות 12 לגרמניה)

    המשך קריאה
    • Thursday, 20/06/2024

    • 17:00

    • מקוון

    תיעוד בעל פה בזמן מלחמה

    ד"ר רוני מיקל-אריאלי ,הקמת הפורום למובילי יוזמות תיעוד במלחמה

    עדי וייס, עמותת עדן, הצגת פרויקט "נשים מספרות מלחמה"

    המשך קריאה
    • Thursday, 27/06/2024

    • 9:30-18:00

    • מוזיאון "אנו", תל אביב

    הכנס השנתי ללימודים גרמניים: שפה, תרבות, חברה

    מושב כפול ראשון: הגירת ידע ויהודים-גרמנים, משיחיות, יהדות ומשפט
    מושב כפול שני: אוריינטליזם באוריינט: אתנוגרפיה גרמנית-יהודית במרחבים ישנים וחדשים, דיאלוג בין תרבותי בשלהי ימי הביניים וראשית העת החדשה
    מושב כפול שלישי: מגתה עד לסקר-שילר: ריבוי לשוני ותרבותי בספרות הגרמנית
    מושב כפול רביעי: היסטוריה מוסדית, Sociological Perspectives
    Round Table: German Studies (in Israel) after October 7

    הכניסה חופשית אך נדרשת הרשמה מראש עד לתאריך ה- 23 ביוני 2024

    המשך קריאה