צעירי עליית הנוער מגרמניה רוקדים הורה על רציף נמל חיפה, ארץ ישראל 1936.
צעירי עליית הנוער מגרמניה רוקדים הורה על רציף נמל חיפה, ארץ ישראל 1936. צילום: הרברט זוננפלד. אוסף בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר.

עברית קשה שפה – אלו הן המילים ששנוררנו מהגרמנית 

לצד מילים כמו שפכטל או שפריץ, אימצה העברית מילים רבות נוספות, ביטויים, פתגמים ואפילו צלילים מהגרמנית. ברשומה זו נצלול להבין כיצד חדרה הגרמנית לשפה העברית, וכיצד השפיעה העברית על הגרמנית עצמה.

אין זה סוד שהשפה העברית המודרנית מושפעת מאוד משפות שונות, כמו אנגלית, ערבית ויידיש. מעבר להשפעה הגדולה מאוד של היידיש על העברית החדשה, הושפעה העברית גם מהגרמנית עצמה. בתחילת המאה ה־20 הייתה הגרמנית לשון האקדמיה והתרבות, ויהודים רבים יוצאי אירופה דיברו בה ושאלו ממנה מילים רבות וביטויים בתהליך תחיית השפה העברית.

על אף מלחמת השפות הגדולה שהתרחשה ב־1913 בארץ ישראל לגבי מקומה של השפה הגרמנית, עד היום תופסת שפה זו נתח גדול בשפה העברית. הגרמנית הייתה בסיס לחידושי מילים עבריות השאולות מהמונחים המקובלים בשפה הגרמנית. מילים מסוימות היו תרגום מילולי מגרמנית לעברית, למשל גן ילדים (Kindergarten), אוצר מילים (Wortschatz), בית חולים (Krankenhaus) או מדעי הרוח (Geisteswissenschaften). כמו כן, כשעלו לארץ אנשי העליות הראשונות, הם הביאו עימם ידע טכנולוגי מתקדם בתחומי ההנדסה והבניין. אותם עולים חדשים ממרכז אירופה השתמשו בשיטות העבודה ובמונחים הגרמניים, שנשארו איתנו עד היום. מילים כמו שפכטל, בטון, איזולירבנד, גומי, דיבל, נירוסטה, שאלטר, שיבר ושפריץ – כל אלה הם רק חלק קטן מהם. 

עמוד מתוך עיתון ה'קינדר רונדשאו', מוסף הילדים של ה־'יידישה רונדשאו' (Jüdische Rundschau) ובו תרגילים ללימוד עברית.
עמוד מתוך ה'קינדר רונדשאו', מוסף הילדים של ה־'יידישה רונדשאו' (Jüdische Rundschau) ובו תרגילים ללימוד עברית. מקור: אוסף וולף המבורגר בארכיון מכון ליאו בק ירושלים (LBIJER 911).

הגרמנית השפיעה על העברית בעיקר בתחומי הבניין, החינוך והמשפט, אבל לא רק. מילים יום־יומיות – כמו בִּיס, שלוק, לֶק, קיטש, שפיץ, שווּנג, קווץ', אמוק, קפוט, דרּק, קוריוז או פַייפֶן – נכנסו לסלנג של דוברי העברית בתיווך היידיש. מילים מסוימות ביידיש נשאלו מהשורש הגרמני וקיבלו משמעות חדשה, כמו המילה שוויצר שנוצרה מהמילה הגרמנית schwitzen, להזיע, וקיבלה משמעות חדשה – להשתחצן. דוגמה נוספת היא המילה העברית שווֹנְצִים, שמגיעה מהמילה הגרמנית לזנב, schwanz, ומתארת את קצוות השיער הסתורות.

אבל לא תמיד היה על המילים לעבור מהגרמנית דרך היידיש לעברית, ולפעמים תהליך אימוץ ושינוי המילה נעשה ישירות בין שתי השפות. כך למשל עם מילת הסלנג "פרחה" – אשר לפי פרשנות אחת נובעת מהמילה הגרמנית Frechheit, חוצפה. 

הגרמנית חדרה עד כדי כך לתוך העברית, שכאשר אנו מתבקשים לחשוב על דוגמאות למילים משותפות, מגיעות עוד ועוד דוגמאות. עם זאת, אותו תהליך התבצע גם בכיוון ההפוך: מילים מעברית ומיידיש חדרו לתוך החברה הדוברת גרמנית, וכיום הן נחשבות מילים גרמניות לכל דבר. כך לדוגמה קיבלה המילה "תכלס" – שמקורה במילה העברית "תכלית" – לבוש חדש ביידיש ונכנסה אף לז'רגון הגרמני, Reden Tacheles. אחת מהברכות שאומרים הגרמנים בראש השנה האזרחית החדשה היא הברכה "Guten Rutsch", כלומר החלקה טובה לשנה החדשה. לפי כמה פרשנויות, מקור הביטוי הוא מהברכה שנהגו היהודים לברך בראש השנה: "א גוט ראש".

מילים שכל ילד צעיר מכיר – כמו פינצטה, שפגט, פוני או אפילו הצירוף "כיפאק היי" – מגיעות כולן מהגרמנית. כשאנחנו הולכים לחופשה אנחנו מזמינים צימר (Zimmer); כשאין אוטובוס אנחנו תופסים טרמפ (Trampen); ואת שמשת הרכב מנקה הווישר (Wischer). אף שמות החודשים הלועזיים – כמו ינואר (Januar), פברואר (Februar), מרץ (März) וכן הלאה – הם כולם על פי ההגייה הגרמנית. אף המילה הגרמנית Schnorren – שמשמעותה אדם המבקש כל העת דברים קטנים, כמו סיגריות או כסף קטן – נכנסה לעברית.

לא רק מילים שאלה העברית, אלא גם צלילים – פוי; אח; אוף; נו; הופלה; איה! ביטויים חסרי פשר לכאורה, כמו "אוי ויי זמיר" היידישאי, מקורם בגרמנית. זהו מעין הלחם מילים קלוקל שאינו נהוג בגרמנית מדוברת, ומקורו מהצירוף "Oh weh ist mir", כלומר – זה כואב לי. גם פתגמים וניבים רבים הנפוצים בישראל תורגמו ישירות מן הגרמנית:

  • חסר לו בורג – Eine Schraube locker haben
  • כלב נובח לא נושך – Hunde die bellen, beißen nicht
  • שטויות במיץ – Quatsch mit Soße
  • לשקר אין רגליים – Lügen haben kurze Beine
  • מדבר אל הקיר – Gegen eine Wand zu reden
  • פה קבור הכלב – Da liegt der Hund begraben
  • קנה חתול בשק – Die Katze im Sack kaufen
  • שתי ידיים שמאליות – Zwei linke Hände haben
  • שלג דאשתקד – Schnee von gestern
  • שחור על גבי לבן – Schwarz auf weiß
  • עזוב אותי במנוחה – Lass mich in Ruhe
  • נולדת באוטובוס? – ?Bist du in der U-Bahn geboren
"מה נשתנה" מתוך הגדת פסח דו־לשונית, וינה, 1929.
"מה נשתנה" מתוך הגדת פסח דו־לשונית, וינה, 1929. מקור: Freimann-Sammlung Universitätsbibliothek UB
"לשנה הבאה בירושלים" מתוך הגדת פסח דו־לשונית
"לשנה הבאה בירושלים" מתוך הגדת פסח דו־לשונית, וינה, 1929. מקור: Freimann-Sammlung Universitätsbibliothek UB

כך, כמעט מבלי משים, חדרה הגרמנית לשפה העברית. כל דובר עברית מודרנית יודע כמה מילים גרמניות למהדרין מבלי לדעת זאת! כשתהלכו ברחובותיה של עיר בגרמניה, באוסטריה או בשווייץ, ותשמעו אנשים מבקשים שלוק ממשקה או לק מגלידה, תדעו מייד על מה הם מדברים. בבלוג החדש שלנו "שנורקל", אנו מבקשים להוציא לאור צדדים מוּכרים פחות של התרבות היהודית־גרמנית, צדדים שאולי אינם ידועים לציבור הרחב. שנורקל, מילה גרמנית שחדרה לעברית, הוא צינור שדרכו אפשר לנשום גם מתחת למים, מעביר אוויר חדש לנשימה, מזין את הגוף ואת הרוח. בעזרת השנורקל אפשר לצלול לעולמות חדשים לגמרי, עולמות שהסתתרו לנו ממש מתחת לאף. אנו מקווים שהשנורקל של מכון ליאו בק ירושלים יאפשר גם לכם לגלות את אותם עולמות חדשים־ישנים, וייתן לכם נקודת מבט רעננה וייחודית על יהדות גרמניה, על הקשרים בין התרבות הישראלית ובין התרבות הגרמנית ועל כל מה שישב לנו ממש מתחת לאפנו.

איור של עדי אסטרחן

עדי לוי אסטרחן

אני סטודנטית לתואר ראשון לספרות כללית והשוואתית ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים, ורכזת התוכן של מכון ליאו בק ירושלים. אני מתעניינת בתחומי הטבע, אמנות מודרנית, שירה, שפה ותיאטרון. עולם התרבות בכלל והתרבות היהודית-גרמנית בפרט קרובים לליבי.

אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים

    • Wednesday, 29/05/2024

    • 19:00

    • מכון ליאו בק, בוסתנאי 33, ירושלים וגם בזום

    השקת גיליון 26.1 של כתב העת חידושים

    הצטרפו אלינו להשקת גיליון 26.1 של כתב העת חידושים

    יו"ר: תומר יהוד
    דברי פתיחה: פרופ' דורון אברהם

    כותבי הגיליון:
    ד"ר עוז בלומן/מיכל יששכר
    רקפת כהן-ענזי/צבי קונשטט

    המשך קריאה
    • Tuesday, 04/06/2024

    • 9:00-19:00

    • מרכז תרבות, משכנות שאננים, ירושלים

    אריך הכפול – בין דרזדן לירושלים – כנס לציון 50 שנה למותו של אריך קסטנר

    מכון ליאו בק ירושלים, ארגון יוצאי מרכז אירופה, מרכז מינרבה להיסטוריה גרמנית ע"ש ריכרד קבנר באוניברסיטה העברית בירושלים, מכון גתה, החוג לשפה וספרות גרמנית באוניברסיטה העברית מזמינים אתכם לכנס על דמותו ויצירתו של אריך קסטנר: "אריך הכפול — בין דרזדן לירושלים".

    בפאנלים השונים ישתתפו חוקרים ואנשי ספרות רבים, ביניהם יהודה אטלס, מיכאל דק, משה צימרמן, גדעון טיקוצקי, מיכל פלס-אלמגור, שרון גורדון, מיכאל דק, שרון ליבנה, דוד ויצטום, עופר אשכנזי, זהר שביט, אסתר גרדאי, אבנר שפירא ועוד.

    המשך קריאה
    • Wednesday, 05/06/2024

    • 19:00

    • אירוע מקוון

    פגישה אחרונה בסדרה: חרם, נידוי, הרחקה

    יחסי ישראל-גרמניה אחרי שבעה באוקטובר

    ג'רמי יששכרוף (לשעבר שגריר ישראל בגרמניה) ואנטוניה ימין (פרשנית בעיתון בילד הגרמני ושליחת חדשות 12 לגרמניה)

    המשך קריאה
    • Thursday, 20/06/2024

    • 17:00

    • מקוון

    תיעוד בעל פה בזמן מלחמה

    ד"ר רוני מיקל-אריאלי ,הקמת הפורום למובילי יוזמות תיעוד במלחמה

    עדי וייס, עמותת עדן, הצגת פרויקט "נשים מספרות מלחמה"

    המשך קריאה
    • Thursday, 27/06/2024

    • 9:30-18:00

    • מוזיאון "אנו", תל אביב

    הכנס השנתי ללימודים גרמניים: שפה, תרבות, חברה

    מושב כפול ראשון: הגירת ידע ויהודים-גרמנים, משיחיות, יהדות ומשפט
    מושב כפול שני: אוריינטליזם באוריינט: אתנוגרפיה גרמנית-יהודית במרחבים ישנים וחדשים, דיאלוג בין תרבותי בשלהי ימי הביניים וראשית העת החדשה
    מושב כפול שלישי: מגתה עד לסקר-שילר: ריבוי לשוני ותרבותי בספרות הגרמנית
    מושב כפול רביעי: היסטוריה מוסדית, Sociological Perspectives
    Round Table: German Studies (in Israel) after October 7

    הכניסה חופשית אך נדרשת הרשמה מראש עד לתאריך ה- 23 ביוני 2024

    המשך קריאה