האווירה האנטי־יהודית ברחוב הגרמני הוחמרה מאוד לאחר עליית הנאצים לשלטון. היהודים נחשפו כעת לאלימות גוברת, ואי־הוודאות בנוגע לעתיד העיקה והקשתה עליהם את חיי היום־יום. אביב 1933 הביא עימו מספר פעולות מצד השלטון הנאצי, ואלו הובילו להחמרה במצבם של היהודים. "יום החרם", שהוכרז ב־1 באפריל 1933, הוצג כפעולת אזהרה כלפי "יהדות העולם" בשל החרם על מוצרים גרמניים שקהילות יהודיות ברחבי העולם ביקשו לקדם, וכן בשל דיווחים נרחבים בעיתונות הבין־לאומית על הפעולות האלימות שהפעיל המשטר הנאצי. בפועל הייתה זו פעולת דחיקה, החרמה ואפליה ראשונה כלפי הציבור היהודי, אפליה שתגבר כשבוע לאחר מכן. ב־7 באפריל 1933 נחקק חוק "השבת הפקידות המקצועית על כנה". חוק זה כפה את התפטרותם של יהודים ושל מתנגדי משטר משירות המדינה. גל ראשוני זה הגיע לשיאו במאי 1933 בשרֵפת הספרים בידי סטודנטים גרמנים במקומות שונים בגרמניה. אווירה זו יצרה דחיפות גדולה אצל חלקים נרחבים מקרב יהדות גרמניה לנסות ולמצוא דרכים שתאפשרנה להם להגר ולמצוא פתרונות למבוכה ולחוסר הוודאות שאחזו בהם.

ביולי 1933 התנהל משא ומתן בין הסוכנות היהודית, ההתאחדות הציונית הגרמנית ומשרד הכלכלה של גרמניה בנוגע לאפשרות שיהודים גרמנים יוכלו להגר לארץ ישראל ולקחת איתם חלק מרכושם. עוד באפריל של אותה שנה גרס חיים ארלוזורוב, ראש המחלקה המדינית בסוכנות, כי הדרך לעניין את ממשלת גרמניה בהוצאת רכוש יהודי מגרמניה תהיה באמצעות יצוא סחורות גרמניות לארץ ישראל. בדרך זו, טען ארלוזורוב, תתאפשר הנעת גלגלי התעשייה הגרמנית שהואטה בשל תנועת החרם האנטי־גרמני. ארלוזורוב סבר כי ניתן להכפיל את היבוא הגרמני לארץ ישראל, וכי לשם כך יש להתנהל בהקשר זה באופן שאינו רגשי, קרי שאינו מביא בחשבון רק את תנועת החרם כאפשרות פעולה יחידה מול גרמניה.

ההתאחדות הציונית הגרמנית פתחה במשא ומתן עם פקידים גרמנים להעברת הון יהודי מגרמניה לארץ ישראל באמצעות סחורות. המשא ומתן נוהל בעזרתו של סם כהן, איש עסקים שהיה בעל קשרים ענפים במשרד הכלכלה ובמשרד החוץ של גרמניה, ובתיווכו של זיגפריד מוזס, מראשי ההתאחדות הציונית בגרמניה. בסופו של המשא ומתן, ממאי 1933 ואילך, קיבלה חברת הנוטע – חברה שהוקמה בשנת 1924 במטרה לגייס הון להקמת מושבות בארץ ישראל ושאפה עוד טרם עליית הנאצית לשלטון למשוך הון יהודי מגרמניה להפקעה במפעל הפרדסנות וההתיישבות בארץ ישראל – היתר לשימוש בכספים שיופקדו לזכותה בחשבונות מארקים חסומים בבנק גרמני כדי לשלם בעד סחורות שביקשה לייצא מגרמניה לארץ ישראל. בזכות הסכם זה הצליחו יהודים גרמנים להגר מגרמניה ולהעביר את רכושם. בה בעת חתר ההסכם תחת תנועת החרם שפעלה נגד גרמניה, ואולי אף ייתר אותה ויצר התנגדות סוערת ביישוב היהודי בארץ ישראל.

ההנהגה הציונית בברלין ובלונדון, וכן חברי הסוכנות היהודית חיים ארלוזורוב וורנר סנטור, התנגדו להסכם מול חברת "הנוטע" בהיותה חברה פרטית. הם ביקשו להרחיב את ההסכם בין הממשל הגרמני ו"הנוטע" ובין גופים כלכליים נוספים שייצגו את האינטרס הלאומי היהודי. הם ביקשו לכלול בהסכם את תנועת הפועלים, אולם רצח ארלוזורוב ביוני של אותה שנה קטע את המשא ומתן מול שלטונות גרמניה. סם כהן, שיצר אצל הגרמנים רושם כי הוא איש רב־השפעה ביישוב היהודי בארץ ישראל ובתנועה הציונית, קידם מול הנאצים חתימה על הסכם שאִפשר לחברת "הנוטע" להרחיב את פעילותה. הממשל הגרמני, שלא היה מצוי בנבכי הפוליטיקה היהודית הפנימית, היה משוכנע כי ההסכם שחתם עליו היה עם המוסדות הלאומיים היהודיים, אלא שלא ההסתדרות הציונית ולא הסוכנות היהודית שותפו במשא ומתן. ההסתדרות הציונית החלה במשא ומתן אינטנסיבי מול הגרמנים, ובסופו נחתם הסכם בין המוסדות היהודיים ובין בנק אנגלו־פלשתינה. בשיתוף פעולה עם שני בנקים בגרמניה הוקמה חברת נאמנות – פאלטרוי (Paltreu) – שסייעה בהעברת הכספים לבנקים אלו. באמצעות כסף זה ניתן היה לקנות רכוש גרמני ולהעבירו לפלשתינה. אותו ציוד שהועבר נמכר בפלשתינה, והכסף הועבר לבעל הממון היהודי. מובן שבתהליך זה הפסידו בעלי הממון חלק ניכר מכספם, הפסד שהלך והעמיק ככל שנקפו החודשים והשנים עד להתפרקות ההסכם לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939.

ההסכם עורר מחלוקת וכעסים גדולים בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל. הוא ראה בהסכם זה שיתוף פעולה עם האויב ורמיסת הכבוד היהודי תמורת בצע כסף. אולם הסכם זה, לא זו בלבד שהוא אִפשר העברת 14 מיליון ליש"ט שסייעו בשיקום הכלכלה של היישוב היהודי בארץ ישראל – כלכלה שניזוקה קשות בשל המשבר הכלכלי בסוף שנות העשרים של המאה ה־20 – הוא גם אִפשר הגירה של כ־50 אלף יהודים גרמנים שמצאו מקלט בארץ ישראל ובכך ניצלו מהשמדה בידי הנאצים שנים ספורות לאחר מכן.

באותו נושא, מחר (יום שלישי, ה-17.12.24) בשעה 18:00 יוקרן בסינמטק ירושלים הסרט ״חוזה עם השטן״ שעוסק בהסכם ההעברה. לרכישת כרטיסים: https://jer-cin.org.il/he/event/79962