בארכיון מכון ליאו בק בירושלים שמור עותק של Juda, ספר שירה משנת 1900 המהלל את גיבורי התנ"ך ואת העם היהודי, שהיה למתנה פופולרית בקרב משפחות יהודיות בגרמניה. מחברו, הברון בריס פון מינכהאוזן, הפך כעבור כמה עשורים לאחד המשוררים האהובים על המשטר הנאצי. כיצד אפשר להסביר את המעבר החד ממי שנחשב לידיד הציונות לתומך נלהב בהיטלר ובמשטרו?היסטוריהעדי לוי אסטרחן
הכומר הגרמני מרטין לותר, מוביל הרפורמציה הפרוטסטנטית, הוא אחד מן האישים החשובים ביותר והמשפיעים ביותר על ההיסטוריה של אירופה. רשימת 95 התזות שתלה על חזית כנסייה בעיר ויטנברג בשנת 1517 שינתה את פני הנצרות, והובילה לסערה שחוללה שינויים רבים בספרות, באומנות ובתרבות האירופית. אך לצד תרומתו לרפורמה של הכנסייה, ״תרם״ לותר רבות גם לעיצוב פני האנטישמיות המודרנית והשלכותיה כפי שאנו מכירים אותה כיום.היסטוריהעדי לוי אסטרחן
גרמניה נחשבת למעצמת כדורגל בינלאומית, עם קבוצות כמו באיירן מינכן או בורוסיה דורטמונד, ארבע זכיות במונדיאל, ותרבות כדורגל עשירה. נבחרת ה"מאנשאפט" של גרמניה משתייכת לעשירייה הראשונה של הנבחרות הטובות בעולם. לכבוד המונדיאל צללנו להכיר מקרוב את ההיסטוריה היהודית של הכדורגל הגרמני.היסטוריהגילי ערן
בשנת 1936 פרסמו שני משפטנים נאצים מדריך פופולרי שהסביר לציבור כיצד ליישם את חוקי נירנברג. עותק מן הספר, השמור כיום במכון ליאו בק בירושלים, מאפשר להציץ לרגע שבו אפליה גזעית אורגנה, נוסחה והופצה כסדר חברתי “תקין”. אמנותעדי לוי אסטרחן
כשהחל אוגוסט זנדר לצלם את “אנשי המאה העשרים” בגרמניה, הוא לא יכול היה לדעת עד כמה פני הזמן שהוא מתעד עומדים להשתנות. הפרויקט שלו, שנועד למפות את החברה הגרמנית דרך דיוקנאות של טיפוסים שונים, הפך בדיעבד גם לארכיון של עולם שאבד. בין מאות התצלומים מופיעים גם דיוקנאות של "הנרדפים”: יהודים ואחרים, שחיי חלקם נגדעו שנים ספורות לאחר הצילום.היסטוריהאסף מירב
בשנת 1919 נפתח בברלין המכון הראשון בעולם לחקר המיניות. מאחוריו עמד רופא יהודי בשם מגנוס הירשפלד: מדען, פעיל, ואחד מחלוצי הזכויות למען להט"ב. בזכות יכולתו לראות בגווני המיניות השונים לא סטיות אלא חלק טבעי מההוויה האנושית, הוא היה לאחד החוקרים המשפיעים ביותר על הבנת המיניות האנושית, אך בה בעת שימש מטרה עבור הנאצים ותומכיהם.היסטוריהעדי לוי אסטרחן
בני הזוג היהודים אגתה וארנסט זאולמן (Agathe und Ernst Saulmann) היו מאספני האומנות החשובים ביותר ברפובליקת ויימאר. אך עם עליית הנאצים לשלטון נרדפו השניים ואוספם נבזז. יצירות מופת של גדולי האומנים – בשווי הון עתק – התפזרו ברחבי אירופה, ועקבותיהן נעלמו.
אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים
3.9.2026
19:00
מכון ליאו בק
קבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818 מתי? Thursday, 03/09/2026 19:00 איפה? מכון ליאו בק ירושלים, ניתן להצטרף באופן מקוון פרטים נוספים הצטרפו אלינו לקבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818
הנכם מוזמנים לאירוע פתיחת השנה במכון ליאו בק ירושלים!
בתכנית: ברכות לשנה החדשה, חלוקת מלגות, חידושים וחדשות ממכון ליאו בק וערב לכבוד ספרה החדש של פרופ' איה אלידע.
רב-שיח בעקבות הספר – מצב חירום: מוסדות להשכלה גבוהה במרחב הדובר גרמנית לאחר ה־ 7 באוקטובר
הצטרפו אלינו לרב-שיח בעקבות הספר
מצב חירום: מוסדות להשכלה גבוהה במרחב הדובר גרמנית לאחר ה־ 7 באוקטובר
הספר החדש עוסק בחוויותיהם של אנשי אקדמיה ובמציאות שנוצרה באוניברסיטאות בגרמניה, אוסטריה ושווייץ מאז 7 באוקטובר. ברב-שיח בהנחיית פרופ' גיזלה דאקס, עורכי הספר פרופ' ד"ר יוליה ברנשטיין ופרופ' ד"ר אלפרד בודנהיימר, יחד עם פרופ' רוגלית ישי, ממחברות הספר, ידונו בהשלכות של אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיו על עולם האקדמיה דובר הגרמנית.
האירוע יתקיים במכון וישודר גם בזום. ההרצאות יהיו בעברית. ההשתתפות בהרשמה מראש.
מוזיאון "אנו", קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב
הכנס השנתי ללימודים גרמניים: שפה, תרבות, היסטוריה וחברה
הכנס השנתי ללימודים גרמניים הוא אירוע הדגל של קהילת הלימודים הגרמניים בישראל. הכנס יפגיש חוקרות וחוקרים צעירים ובכירים מן הארץ ומרחבי העולם ליום של שיח, מחקר וחילופי רעיונות. הכנס, המתקיים בשיתוף המוסדות והחוגים העוסקים בלימודים גרמניים בישראל, יציג מחקרים, תובנות וממצאים בשלל תחומים, ובהם היסטוריה, ספרות, תרבות, פילוסופיה, מדעי היהדות ומדעי החברה.
הכנס פתוח לקהל הרחב והנכם מוזמנים להגיע ולהשתתף בדיונים ובהרצאות. יש להירשם מראש עד ה-19.10.2026
מוזיאון "אנו", קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב
חנה ארנדט, לעת הזו: שפה, משפט והעתיד הפוליטי
רב שיח לציון 120 שנה להולדתה של חנה ארנדט.במסגרת הכנס השנתי ללימודים גרמניים,ובשיתוף המחלקות והמוסדות ללימודי גרמניה, היסטוריה ותרבות גרמנית. אנו מזמינים אתכם לרב־שיח מיוחד שיעסוק ברלוונטיות המתמשכת של מחשבתה למציאות בת זמננו. פרופ' ליאורה בילסקי, פרופ' ראיף זריק ופרופ' נעמה רוקם, בהנחיית פרופ' גלילי שחר, ישוחחו על שאלות של שפה, משפט ופוליטיקה דרך הגותה של אחת האינטלקטואליות המשפיעות של המאה העשרים.