הכומר הגרמני מרטין לותר, מוביל הרפורמציה הפרוטסטנטית, הוא אחד מן האישים החשובים ביותר והמשפיעים ביותר על ההיסטוריה של אירופה. רשימת 95 התזות שתלה על חזית כנסייה בעיר ויטנברג בשנת 1517 שינתה את פני הנצרות, והובילה לסערה שחוללה שינויים רבים בספרות, באומנות ובתרבות האירופית. אך לצד תרומתו לרפורמה של הכנסייה, ״תרם״ לותר רבות גם לעיצוב פני האנטישמיות המודרנית והשלכותיה כפי שאנו מכירים אותה כיום.היסטוריהגילי ערן
בשנת 1936 פרסמו שני משפטנים נאצים מדריך פופולרי שהסביר לציבור כיצד ליישם את חוקי נירנברג. עותק מן הספר, השמור כיום במכון ליאו בק בירושלים, מאפשר להציץ לרגע שבו אפליה גזעית אורגנה, נוסחה והופצה כסדר חברתי “תקין”. היסטוריהעדי לוי אסטרחן
הספר 'מנהגי היהודים' של היהודי המומר פאול קירשנר, נכתב עבור נוצרים הבראיסטים שפיתחו עניין ער ביהדות והתרבות העברית. הספר מציג מראה עקומה, מושפעת ממסורת אנטישמית, אך הוא מהווה חלון לתקופה היסטורית מרתקת ביחסי הקירבה-מרחק בין הנצרות ליהדות.היסטוריהעדי לוי אסטרחן
בני הזוג היהודים אגתה וארנסט זאולמן (Agathe und Ernst Saulmann) היו מאספני האומנות החשובים ביותר ברפובליקת ויימאר. אך עם עליית הנאצים לשלטון נרדפו השניים ואוספם נבזז. יצירות מופת של גדולי האומנים – בשווי הון עתק – התפזרו ברחבי אירופה, ועקבותיהן נעלמו.אמנותעדי לוי אסטרחן
בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל נחשבה מוזיקה גרמנית, כמו סחורות ומוצרים גרמניים, לדבר אסור, מנודה ומוחרם. אך עם השנים התקבלו בחברה הישראלית מוצרי החברות סימנס, הוגו בוס, אדידס ופולקסווגן, ספריהם של גינטר גראס וזיגפריד לנץ ואפילו יצירותיהם של מלחינים נאציים כמו ריכרד שטראוס או קארל אורף. רק אומן אחד נותר מוקצה - המלחין ריכרד וגנר, אנטישמי מוצהר שזכה להערצתו של היטלר. עד היום לא השמיע אף גוף מרכזי או רשמי בארץ את יצירותיו, וכל ניסיון להשמיע את האופרות של וגנר בהופעה פומבית נתקל במחאות חריפות.היסטוריהעדי לוי אסטרחן
תהלוכת העדלאידע, קרנבל שנועד לשמח ולעודד יצירתיות, החלה את דרכה בצעדה בתל אביב בפורים 1912 ששאבה השראה ממנהג גרמני של תהלוכת במות, להקות ומופעים עם אופי היתולי ומבדר. אז כמו היום, המציאות הפוליטית השפיעה על החגיגות, ובין הצבעים והשירים היו גם מייצגים פוליטיים, במיוחד נגד הנאצים והאנטישמיות הגואה באירופה.היסטוריהעדי לוי אסטרחן
היינריך היינה, יהודי שהמיר את דתו כי האמין כי זו דרכו להצלחה, מצא כי לא ניתן להדיח את הצד היהודי שבו. בין עלילות דם לרצון להשתייך, בין רומנטיקה לפוליטיקה, דרכו של היינה לעולם לא הייתה שקטה. לרגל 170 שנה למותו, אנו חוזרים לרומן הלא גמור שלו, ולעולם שבו היא נוצרה ואותו היא מייצגת.
אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים
3.9.2026
19:00
מכון ליאו בק
קבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818 מתי? Thursday, 03/09/2026 19:00 איפה? מכון ליאו בק ירושלים, ניתן להצטרף באופן מקוון פרטים נוספים הצטרפו אלינו לקבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818
הנכם מוזמנים לאירוע פתיחת השנה במכון ליאו בק ירושלים!
בתכנית: ברכות לשנה החדשה, חלוקת מלגות, חידושים וחדשות ממכון ליאו בק וערב לכבוד ספרה החדש של פרופ' איה אלידע.
רב-שיח בעקבות הספר – מצב חירום: מוסדות להשכלה גבוהה במרחב הדובר גרמנית לאחר ה־ 7 באוקטובר
הצטרפו אלינו לרב-שיח בעקבות הספר
מצב חירום: מוסדות להשכלה גבוהה במרחב הדובר גרמנית לאחר ה־ 7 באוקטובר
הספר החדש עוסק בחוויותיהם של אנשי אקדמיה ובמציאות שנוצרה באוניברסיטאות בגרמניה, אוסטריה ושווייץ מאז 7 באוקטובר. ברב-שיח בהנחיית פרופ' גיזלה דאקס, עורכי הספר פרופ' ד"ר יוליה ברנשטיין ופרופ' ד"ר אלפרד בודנהיימר, יחד עם פרופ' רוגלית ישי, ממחברות הספר, ידונו בהשלכות של אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיו על עולם האקדמיה דובר הגרמנית.
האירוע יתקיים במכון וישודר גם בזום. ההרצאות יהיו בעברית. ההשתתפות בהרשמה מראש.
מוזיאון "אנו", קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב
הכנס השנתי ללימודים גרמניים: שפה, תרבות, היסטוריה וחברה
הכנס השנתי ללימודים גרמניים הוא אירוע הדגל של קהילת הלימודים הגרמניים בישראל. הכנס יפגיש חוקרות וחוקרים צעירים ובכירים מן הארץ ומרחבי העולם ליום של שיח, מחקר וחילופי רעיונות. הכנס, המתקיים בשיתוף המוסדות והחוגים העוסקים בלימודים גרמניים בישראל, יציג מחקרים, תובנות וממצאים בשלל תחומים, ובהם היסטוריה, ספרות, תרבות, פילוסופיה, מדעי היהדות ומדעי החברה.
הכנס פתוח לקהל הרחב והנכם מוזמנים להגיע ולהשתתף בדיונים ובהרצאות. יש להירשם מראש עד ה-19.10.2026
מוזיאון "אנו", קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב
חנה ארנדט, לעת הזו: שפה, משפט והעתיד הפוליטי
רב שיח לציון 120 שנה להולדתה של חנה ארנדט.במסגרת הכנס השנתי ללימודים גרמניים,ובשיתוף המחלקות והמוסדות ללימודי גרמניה, היסטוריה ותרבות גרמנית. אנו מזמינים אתכם לרב־שיח מיוחד שיעסוק ברלוונטיות המתמשכת של מחשבתה למציאות בת זמננו. פרופ' ליאורה בילסקי, פרופ' ראיף זריק ופרופ' נעמה רוקם, בהנחיית פרופ' גלילי שחר, ישוחחו על שאלות של שפה, משפט ופוליטיקה דרך הגותה של אחת האינטלקטואליות המשפיעות של המאה העשרים.