פרידל שטרן (Friedel Stern) היא אחת הדמויות החשובות והייחודיות בתולדות הקריקטורה והאיור בישראל. במשך שנים רבות היא הייתה האישה היחידה שפעלה בתחום שנשלט כמעט לחלוטין בידי גברים, ובכך סללה דרך לדורות של מאיירות וקריקטוריסטיות. אולם תרומתה אינה מתמצה רק בהיותה אישה פורצת דרך; יצירתה מציגה נקודת מבט מקורית ומלאת הומור וציניות מושחזת על החברה הישראלית, על יחסי מגדר ועל חוויות נשיות.אמנותאסף מירב
פרנציסקה ברוך אחראית לעיצוב כמה מן הסמלים העבריים המוקדמים והמזוהים ביותר – סמל העיר ירושלים, הדרכון הישראלי הראשון, סמליל עיתון הארץ ועוד. את העיצובים הראשונים שלה בעברית היא פיתחה כאשר עדיין לא ידעה את השפה כלל. הודות למחקר יסודי וכישרון רב, היא עזרה להפוך עברית שנשענה על כתבי יד, הגדות וספרי קודש – לשפה חזותית מודרנית.אמנותעדי לוי אסטרחן
כשחושבים על אומנות מודרנית, חושבים בדרך כלל על ציורים, על פסלים או על אדריכלות חדשנית. אך עבור אנני אלברס, חוטים, סיבים ובדים היו חומרי הגלם של אומנות חדשנית לא פחות. אלברס, מעצבת טקסטיל ואומנית יהודייה־גרמנייה, הייתה מהדמויות המרכזיות שהעניקו לאריגה מעמד של אומנות חזותית לכל דבר, והשפעתה ניכרת עד היום בעולם העיצוב והאומנות.אמנותעדי לוי אסטרחן
כשהחל אוגוסט זנדר לצלם את “אנשי המאה העשרים” בגרמניה, הוא לא יכול היה לדעת עד כמה פני הזמן שהוא מתעד עומדים להשתנות. הפרויקט שלו, שנועד למפות את החברה הגרמנית דרך דיוקנאות של טיפוסים שונים, הפך בדיעבד גם לארכיון של עולם שאבד. בין מאות התצלומים מופיעים גם דיוקנאות של "הנרדפים”: יהודים ואחרים, שחיי חלקם נגדעו שנים ספורות לאחר הצילום.אמנותעדי לוי אסטרחן
במדרכות ערים אירופאיות מרצפות הוחלפו בלוחות פליז עם שמות ותאריכים, שמותיהם של קרבנות הנאצים, מול מקום המגורים האחרון שלהם. פרויקט שהתחיל מאבן אחת בעיר קלן, הפך להיות יצירת האמנות הגדולה באירופה, ואחד ממיזמי ההנצחה המוצלחים ביותראמנותעדי לוי אסטרחן
הגותיקה - סגנון ספרותי שידוע בערפדים, מכשפות ושדים - הפך היום למוטיב קבוע בהגות הפמיניסטית, הקווירית והפוסט קולוניאלית. אך שורשי הדימויים של הגותיקה מגיעים ממקורות אנטישמיים והמפלצות שרודפות את הגיבור הגותי עמוסות בסממנים יהודיים. אמנותגילי ערן
אחד מפנינות ארכיון מכון ליאו בק הוא עותק מהמהדורה הראשונה של ספר השירה 'יהודה', שאויר באופן מופתי על ידי אפרים משה ליליאן. הספר היה מתנה לקרל באר, שגדל כילדה והיה הראשון לעבור ניתוח התאמה מגדרית. בין איוריו של ליליאן וסיפורו של קרל, ניתן למצוא תמה משותפת - של התחדשות ושל מרידה במוסכמות.
אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים
3.9.2026
19:00
מכון ליאו בק
קבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818 מתי? Thursday, 03/09/2026 19:00 איפה? מכון ליאו בק ירושלים, ניתן להצטרף באופן מקוון פרטים נוספים הצטרפו אלינו לקבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818
הנכם מוזמנים לאירוע פתיחת השנה במכון ליאו בק ירושלים!
בתכנית: ברכות לשנה החדשה, חלוקת מלגות, חידושים וחדשות ממכון ליאו בק וערב לכבוד ספרה החדש של פרופ' איה אלידע.
רב-שיח בעקבות הספר – מצב חירום: מוסדות להשכלה גבוהה במרחב הדובר גרמנית לאחר ה־ 7 באוקטובר
הצטרפו אלינו לרב-שיח בעקבות הספר
מצב חירום: מוסדות להשכלה גבוהה במרחב הדובר גרמנית לאחר ה־ 7 באוקטובר
הספר החדש עוסק בחוויותיהם של אנשי אקדמיה ובמציאות שנוצרה באוניברסיטאות בגרמניה, אוסטריה ושווייץ מאז 7 באוקטובר. ברב-שיח בהנחיית פרופ' גיזלה דאקס, עורכי הספר פרופ' ד"ר יוליה ברנשטיין ופרופ' ד"ר אלפרד בודנהיימר, יחד עם פרופ' רוגלית ישי, ממחברות הספר, ידונו בהשלכות של אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיו על עולם האקדמיה דובר הגרמנית.
האירוע יתקיים במכון וישודר גם בזום. ההרצאות יהיו בעברית. ההשתתפות בהרשמה מראש.
מוזיאון "אנו", קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב
הכנס השנתי ללימודים גרמניים: שפה, תרבות, היסטוריה וחברה
הכנס השנתי ללימודים גרמניים הוא אירוע הדגל של קהילת הלימודים הגרמניים בישראל. הכנס יפגיש חוקרות וחוקרים צעירים ובכירים מן הארץ ומרחבי העולם ליום של שיח, מחקר וחילופי רעיונות. הכנס, המתקיים בשיתוף המוסדות והחוגים העוסקים בלימודים גרמניים בישראל, יציג מחקרים, תובנות וממצאים בשלל תחומים, ובהם היסטוריה, ספרות, תרבות, פילוסופיה, מדעי היהדות ומדעי החברה.
הכנס פתוח לקהל הרחב והנכם מוזמנים להגיע ולהשתתף בדיונים ובהרצאות. יש להירשם מראש עד ה-19.10.2026
מוזיאון "אנו", קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב
חנה ארנדט, לעת הזו: שפה, משפט והעתיד הפוליטי
רב שיח לציון 120 שנה להולדתה של חנה ארנדט.במסגרת הכנס השנתי ללימודים גרמניים,ובשיתוף המחלקות והמוסדות ללימודי גרמניה, היסטוריה ותרבות גרמנית. אנו מזמינים אתכם לרב־שיח מיוחד שיעסוק ברלוונטיות המתמשכת של מחשבתה למציאות בת זמננו. פרופ' ליאורה בילסקי, פרופ' ראיף זריק ופרופ' נעמה רוקם, בהנחיית פרופ' גלילי שחר, ישוחחו על שאלות של שפה, משפט ופוליטיקה דרך הגותה של אחת האינטלקטואליות המשפיעות של המאה העשרים.