"רק חבל שאתם לא כשרים!" כתובת נאצה שנרשמה על חלון הראווה של חנות המטריות 'ליכטנשטיין'
"רק חבל שאתם לא כשרים!" כתובת נאצה שנרשמה על חלון הראווה של חנות המטריות 'ליכטנשטיין', ברלין 1933.

על השחיטה: אגודות צער בעלי חיים והאנטישמיות החדשה

מדוע הגבילו הנאצים את חוקי הכשרות בגרמניה ואיפה נכנסות אגודות צער בעלי חיים לתוך העניין? קראו על החוק האוסר שחיטה בגרמניה ברוח דיני ישראל.

ב־21 באפריל 1933 חוקק המשטר הנאצי את החוק האוסר שחיטת בהמות ועופות על פי דיני ישראל. החוקים הנאציים, שנחקקו בתקופה זו באופן מואץ ונמרץ ביותר, כללו בין השאר את "החוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה" (7 באפריל 1933). חוק זה הכשיר את פיטורי הפקידים הלא ארים והיה הראשון בסדרת חוקים שנישלו את היהודים מכל תפקיד ציבורי. פקידים, רופאים, עורכי דין, מורים, מרצים, עיתונאים, אנשי תרבות ועוד הפכו באחת למובטלים. באותה עת נחקק גם "החוק נגד צפיפות יתרה בבתי הספר הגרמניים ובהשכלה הגבוהה", חוק שהגביל את מספר הסטודנטים היהודים שיכלו ללמוד בבתי הספר ובאוניברסיטאות. מתוך כך, כשהוצאה השחיטה הכשרה אל מחוץ לחוק היא אומנם הייתה חלק מגל החקיקה האדיר כנגד היהודים, אך חוק זה פגע ישירות בדת ישראל, שלא כחוקים אחרים שמטרתם הייתה לנשל את היהודים, להשפילם ולבודד אותם. כמו החוקים האחרים בתקופה ההיא, גם מטרתו של חוק זה הייתה לגרום ליהודים להגר מגרמניה, שכן לאלו שבעבורם הייתה אכילת בשר כשר הכרח, היה קשה ביותר להמשיך ולחיות במדינה האוסרת שחיטה זו.

קריקטורה מתוך העיתון הסאטירי Kladderadatsch
"הייל גרינג!" חיות המעבדה מצדיעות להרמן גרינג בעקבות החלטתו לאסור ניסויים בבעלי־חיים בגרמניה. קריקטורה מתוך העיתון הסאטירי Kladderadatsch (קלאדֶראדאטְש, 'שערוריה'), ספטמבר 1933.

מהרגע שבו הוחל החוק בגרמניה הפכה השגת בשר כשר לדבר כמעט בלתי אפשרי. האמידים מיהודי גרמניה, שמספרם הלך והצטמצם במהירות, יכלו להרשות לעצמם לקנות בשר ממדינות שכנות, כגון צרפת ודנמרק. בדצמבר 1935 הוחמר המצב כאשר נחקק חוק שאסר גם את הכנסתו של בשר כשר לגרמניה. הותר יבוא מצומצם בלבד למוסדות ציבור יהודיים, כגון בתי חולים, בתי אבות, מרכזי נוער ובתי תמחוי. דנמרק, שכאמור נהנתה בשלב זה מייצוא בשר כשר לגרמניה, ניסתה בשנת 1936 – בעת חתימה על הסכם סחר עם גרמניה – לדרוש להתיר את הכנסתו ומכירתו של בשר כשר, אך דרישותיה לא נענו. יהדות אנגליה הקימה את "הקרן לתמיכת יהודי גרמניה בבשר כשר" וגייסה לשם כך תרומות מכל רחבי העולם. אולם עם ההחמרה במצבם של יהודי גרמניה, וביתר שאת אחרי ליל הבדולח בנובמבר 1938, יצר ההיעדר של חמאה ובשר כשרים סיטואציה שבה רבנים נאלצו לפרש פרשנות מרחיקת לכת את דיני הכשרות ובתוך כך אפשרו לדוגמה להשתמש בבשר אחר אבל הקפידו על הכנתו על פי דיני הכשרות המחמירים.

התקופה הנאצית לא הייתה התקופה היחידה שבה נאסרה השחיטה היהודית. החל מהמחצית השנייה של המאה ה־19 ניסו "אגודות צער בעלי חיים" במדינות אירופה השונות לגרום להפסקת השחיטה היהודית בתואנה כי שחיטה זו אכזרית במיוחד וגורמת סבל רב לבעלי החיים. הציבור היהודי על גווניו נחלץ להגנת חופש הדת והסביר כי השחיטה היהודית רחמנית והומנית יותר. בינינו לבין עצמנו, נציין במאמר מוסגר, אנחנו הרי מבינים ומתוודים שהמושג "שחיטה הומנית" מקפל בתוכו אוקסימורון. לעיתים הצליחה שתדלנות זו ולעיתים נחקקו חוקים שאסרו את השחיטה היהודית, כמו בשווייץ (1893) או בנורווגיה (1929). בשנת 1904 דיווח עיתון "הצופה" בוורשה כי מדינת סכסוניה שבגרמניה אסרה את השחיטה הכשרה. העיתון מסב את תשומת לב הקוראים שאיסור השחיטה הוא שיתוף פעולה בין אגודת צער בעלי חיים ובין הקבוצות האנטישמיות. מי שלטענתם יצא נגד החוק היו דווקא השוחטים הנוצרים, שטענו כי היהודים עוברים לקנות בפרוסיה, מעבר לגבול, ובכך הרווח שלהם מצטמצם.

עמוד השער של כתב העת Reichsgesetzblatt
עמוד השער של כתב העת Reichsgesetzblatt ("כתב העת לחוקי הרייך") מ־21 באפריל 1933, בו פורסם החוק האוסר על שחיטה כשרה.
נוסח "החוק על שחיטת בעלי־חיים" האוסר על שחיטה כשרה, כפי שפורסם ב־21 באפריל 1933.
נוסח "החוק על שחיטת בעלי־חיים" האוסר על שחיטה כשרה, כפי שפורסם ב־21 באפריל 1933.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בשם חופש הפולחן הדתי, אפשרו מדינות שונות באירופה, בהן פולין ובלגיה, את השחיטה הכשרה. האיחוד האירופי התיר מ־1 בינואר 2013 שחיטה על פי ציוויי הדת בכל מדינות האיחוד. עם זאת, במאה ה־21 נעשה המאבק על האפשרות לשחיטה כשרה מאבק משותף של הקהילות היהודיות והמוסלמיות באירופה. במדינות שונות החל מאבק בין המצדדים בעיקרון הדוגל בחופש הפולחן הדתי ובין אלו הרואים את עליונות החוק להגנת בעלי חיים. שתי הקהילות, היהודית והמוסלמית, טוענות כי איסור השחיטה הכשרה הוא התקפה במסווה של הגנה על בעלי חיים. כך לדוגמה מארין לה פן – מועמדת הימין הקיצוני לנשיאות צרפת בשנת 2022, שעלתה עם עמנואל מקרון לסיבוב השני, שבו הפסידה – הבטיחה כי אם תנצח בבחירות היא תוציא מחוץ לחוק את השחיטה הכשרה. זאת ועוד, הקהילות טענו כי ההתייחסות לפולחן הדתי שלהן כאל פשע מטרתו לגרום להן לעזוב את המדינות שבהן הן מתגוררות. תחושה זו התחזקה לאחר שבדצמבר 2020 הותיר על כנו בית הדין של האיחוד האירופי את איסור השחיטה הכשרה בשני מחוזות בבלגיה, דבר שפתח פתח למדינות נוספות לאסור שחיטה כשרה בתחומן.

האם יש כאן דאגה כנה לבעלי החיים, או שמא אנטישמיות במסווה? האם חופש הפולחן הדתי עולה בחשיבותו על החוק להגנת בעלי חיים? ומה בדבר איסור ברית מילה? על כך בבלוג נפרד.

איור של שרון ליבנה

שרון ליבנה

במסגרת עבודתי במכון ליאו בק אני משמשת כאחראית האקדמית על אירועי התרבות וגם כעורכת משנה של כתב העת של המכון 'חידושים'. אני מלמדת כעמיתת הוראה באוניברסיטת חיפה ותחומי המחקר שלי מתמקדים ביחסי ישראל-גרמניה בתחומים האקדמיים, התרבותיים, הכלכליים והחינוכיים וכן בתחום התיעוד בע"פ.

אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים

    • Wednesday, 29/05/2024

    • 19:00

    • מכון ליאו בק, בוסתנאי 33, ירושלים וגם בזום

    השקת גיליון 26.1 של כתב העת חידושים

    הצטרפו אלינו להשקת גיליון 26.1 של כתב העת חידושים

    יו"ר: תומר יהוד
    דברי פתיחה: פרופ' דורון אברהם

    כותבי הגיליון:
    ד"ר עוז בלומן/מיכל יששכר
    רקפת כהן-ענזי/צבי קונשטט

    המשך קריאה
    • Tuesday, 04/06/2024

    • 9:00-19:00

    • מרכז תרבות, משכנות שאננים, ירושלים

    אריך הכפול – בין דרזדן לירושלים – כנס לציון 50 שנה למותו של אריך קסטנר

    מכון ליאו בק ירושלים, ארגון יוצאי מרכז אירופה, מרכז מינרבה להיסטוריה גרמנית ע"ש ריכרד קבנר באוניברסיטה העברית בירושלים, מכון גתה, החוג לשפה וספרות גרמנית באוניברסיטה העברית מזמינים אתכם לכנס על דמותו ויצירתו של אריך קסטנר: "אריך הכפול — בין דרזדן לירושלים".

    בפאנלים השונים ישתתפו חוקרים ואנשי ספרות רבים, ביניהם יהודה אטלס, מיכאל דק, משה צימרמן, גדעון טיקוצקי, מיכל פלס-אלמגור, שרון גורדון, מיכאל דק, שרון ליבנה, דוד ויצטום, עופר אשכנזי, זהר שביט, אסתר גרדאי, אבנר שפירא ועוד.

    המשך קריאה
    • Wednesday, 05/06/2024

    • 19:00

    • אירוע מקוון

    פגישה אחרונה בסדרה: חרם, נידוי, הרחקה

    יחסי ישראל-גרמניה אחרי שבעה באוקטובר

    ג'רמי יששכרוף (לשעבר שגריר ישראל בגרמניה) ואנטוניה ימין (פרשנית בעיתון בילד הגרמני ושליחת חדשות 12 לגרמניה)

    המשך קריאה
    • Thursday, 20/06/2024

    • 17:00

    • מקוון

    תיעוד בעל פה בזמן מלחמה

    ד"ר רוני מיקל-אריאלי ,הקמת הפורום למובילי יוזמות תיעוד במלחמה

    עדי וייס, עמותת עדן, הצגת פרויקט "נשים מספרות מלחמה"

    המשך קריאה
    • Thursday, 27/06/2024

    • 9:30-18:00

    • מוזיאון "אנו", תל אביב

    הכנס השנתי ללימודים גרמניים: שפה, תרבות, חברה

    מושב כפול ראשון: הגירת ידע ויהודים-גרמנים, משיחיות, יהדות ומשפט
    מושב כפול שני: אוריינטליזם באוריינט: אתנוגרפיה גרמנית-יהודית במרחבים ישנים וחדשים, דיאלוג בין תרבותי בשלהי ימי הביניים וראשית העת החדשה
    מושב כפול שלישי: מגתה עד לסקר-שילר: ריבוי לשוני ותרבותי בספרות הגרמנית
    מושב כפול רביעי: היסטוריה מוסדית, Sociological Perspectives
    Round Table: German Studies (in Israel) after October 7

    הכניסה חופשית אך נדרשת הרשמה מראש עד לתאריך ה- 23 ביוני 2024

    המשך קריאה