כתב ההגנה שניתן למוזס לב מקיפנהיים, עמודים פנימיים

יהודים על תנאי: זכויות ומעמד משתקפים בכתב הגנה מקיפנהיים

רובה המוחלט של יהדות גרמניה התרכז באזורים האורבניים, אך היה גם אחוז קטן של יהודים שהתיישבו במרחבים הכפריים. תולדותיהם ותרבותם השקטים לכאורה מהווים אף הם חלק מן המארג של אותה יהדות גרמנית מפוארת. לאחרונה נתרם לארכיון מכון ליאו בק בירושלים "כתב הגנה" של אדם מקהילה כפרית מעין זו. מסמך זה משמש עדות הן למפגש בין ההיסטוריה העתיקה ובין ההיסטוריה המודרנית של יהדות גרמניה, והן לאופן שבו השתנה מעמדם לאורך השנים.

החל מימי הביניים, כשהאימפריה הרומית הקדושה חלשה על רוב שטחי גרמניה, נדרשו יהודים לקבל אישור לחיות ולהתפרנס בשטחי האימפריה. כדי לזכות בהיתר זה נאלצו קהילות ויחידים לשלם מיסים ולעמוד במכסות ובהגבלות ייחודיות. מי שעמדו בתנאים והריבון נעתר לבקשתם, זכו למעמד של "יהודים מוגנים" (Schutzjuden), שנוכחותם בשטח נסבלה. ליהודים מעטים הוענק מעמד זה, בין השאר משום שהיו נחוצים לשלטון המקומי. אלו מילאו לרוב תפקידים במסגרת המערכת הבירוקרטית, בתחום הכלכלה והמסחר, או שסיפקו שירותים שלא נמצאה להם מקבילה נוצרית. זכויותיהם וחובותיהם של היהודים המוגנים פורטו במסמכים שכונו "כתב(י) הגנה" ((Schutzbrief. הטילו עליהם מגבלות כלכליות ומוניציפליות שביקשו לצמצם התיישבות קבע או יצירת תחרות עם שכניהם הנוצרים.

במשך מאות בשנים היו יהודי גרמניה נתונים תכופות לשינויים בזכויותיהם ובמדיניות הנוגעת להם, שנקבעה באופן פרטני לפי השליט באותה העת. כל דור וכל קהילה, לא משנה היכן, היו צריכים לשאת ולתת על מעמדם. למעשה, עד לעת המודרנית יכלו קהילות שהתקיימו במשך מאות בשנים במקום מסוים, להיות מגורשות בהינף יד, ואישורי השהייה היה יכול להתחדש ולהשתנות ללא כל סיבה הנראית לעין ואף בלי התראה מוקדמת.

כתב ההגנה שניתן למוזס לב מקיפנהיים, עמוד ראשון

בארכיון המכון בירושלים נמצאת דוגמה למכתב מעין זה. זהו כתב הגנה שניתן בשנת 1802 למוזס לב (Moses Löw) מבוכסויילר (Buchsweiler) שבאלזס־לורן, להתיישב בכפר קיפנהיים (Kippenheim) במחוז אורטנאו (Ortenau) החקלאי שבדרום באדן. המסמך חושף בפנינו את ההיסטוריה של קהילה יהודית מקומית, ומספק עדויות למגמות רחבות יותר של שינוי בתפיסה ובמעמד של יהודי גרמניה. ההתיישבות היהודית בקיפנהיים החלה במחצית המאה ה־17. לצד כפר זה התקיימו מספר קהילות יהודיות קטנות בכפרים השכנים, והן ניהלו קשרים הדדיים וחלקו מבני דת, הנהגה ושירותים. על יהודי אורטנאו נאסר להיות חקלאים, בעלי רכוש או מלאכה, והם עסקו בעיקר במסחר זעיר, בסחר בקר, בסחר תבלינים ומעט בתעשייה. בראשית המאה ה־19 היה שיעור האוכלוסייה היהודית בקיפנהיים 63 נפשות, ורובם התגוררו ב"סמטת היהודים" שבלב הכפר. מדובר במשפחות ספורות, אלא שהיו בהן גם כמה שהתגוררו במקום עשרות ואף מאות בשנים. ייתכן שמשום כך זכו למעמד של יהודים מוגנים.

בית הכנסת הישן בקיפנהיים. ככל הנראה צולם ב-1930. בית הכנסת נחרב בליל הבדולח, 1938

בדרך האופיינית לכתבי ההגנה, מדובר בתעודה רשמית על קלף, המפרטת בשפה חוקית את מעמדם של לב ושל בני משפחתו: מותר להם לשבת בקיפנהיים, אך לא להיות בעלי בית או חלקה. ניתן ללב היתר לסחור "בגבולות האימפריה הרומית", ניסוח חריג בהתייחס לתקופה המודרנית שבה הוענק הכתב, הנוגע עדיין לשטחי האימפריה הרומית הקדושה. על לב להיות נאמן לשליט ולחוקים, להיות הוגן בעיסוקיו במסחר ולשלם את מיסיו לשלטון. בתמורה יסייעו לו הרשויות משל היה "אזרח רגיל". כתב ההגנה כולל סעיף ספציפי על ייבוא בהמות לסחר בבקר. ייתכן שהיה זה משלח ידו של לב, או שהיה זה סעיף סטנדרטי שנכלל בהסכמים עם יהודים תושבי האזור, שהרבו כאמור לעסוק בתחום. לאורך כל הטקסט שבה וחוזרת האזהרה כי המעמד מותנה בקיום כל הסעיפים, אך גם ניתן לשלילה בהתאם לרצון השליט, מכל סיבה שהיא.

יש בַּמסמך סעיף אחד, סעיף מספר 15, שהוא יוצא דופן. הסעיף מתיר ללב ולמשפחתו "לערוך טקסים לפי מסורתם של היהודים […] בשפתם או בשפה אחרת. [ובנוסף] עליו [לב] ללמד את ילדיו קרוא וכתוב בגרמנית, חשבון, תפירה, רקמה [וכולי]." חופש הדת כשלעצמו הוא פריווילגיה מרחיקת לכת, אך המסמך מציין גם את רכיב השפה: ליהודים ניתן להתפלל בשפתם. הכוונה כאן היא ככל הנראה לעברית הליטורגית, אך גם בכל "שפה אחרת", מה שמתייחס ככל הנראה לניבים גרמניים־יהודיים מקומיים, ששילבו את הדיאלקטים הגרמנים הדרומיים (באדית, שוואבית) עם מילים מן העברית ומן היידיש, או ליידיש מערבית, ניב השונה מן היידיש המזרחית של מזרח אירופה, וכיום נחשב ניב שנכחד מן העולם.

מנגד, אותו סעיף בדיוק מחייב את בני משפחת לב ללמוד קריאה וכתיבה בגרמנית סטנדרטית. זוהי דרישה מעניינת, משום שבאותה העת לא ידע רוב האוכלוסייה הגרמנית הכפרית קרוא וכתוב בשפתו היחידה, אך לפי המסמך הייתה זו חובתם של היהודים המוגנים. ניתן לייחס דרישה זו לניצני האמנציפציה בעולם הדובר גרמנית, שנבעה מרצונם של מנהיגים והוגים "לשפר" את דרכם של היהודים, בתקווה שישתלבו כאזרחים מועילים בחברה הנוצרית ה"נאורה". ידיעת הגרמנית התקנית נתפסה כתנאי המאפשר ליהודים להיכנס לעולם בני התרבות של החברה הגרמנית, צעד נוסף בדרך להתערות בכלל ולהתנערות מאורח חיים שנחשב בעיני גרמנים רבים זר ומתבדל.

למרות זאת, יעברו עוד עשרות שנים עד שיזכו כל יהודי דוכסות באדן לשוויון זכויות מלא, שוויון שעוּגן בחקיקה רק ב־1862. לאחר השוואת זכויותיהם עברו יהודים נוספים לקיפנהיים, ומספרם הגיע ב־1871, שנת ייסודה של גרמניה המודרנית, ל־323 נפשות, כ־15 אחוזים מן האוכלוסייה הכללית. בקיפנהיים הוקמו לאורך השנים שלושה בתי כנסת, וב־1835 נוסד בַּמקום בית ספר יהודי. העיירה, עם הכפרים הסמוכים לה, שימשה כמרכז החיים היהודיים בפריפריה הכפרית. יהודי קהילות אלו התקיימו רחוק מן הסלונים, מן האוניברסיטאות ומן האפשרויות המרובות יותר של מקביליהם העירוניים. למרות זאת הם יצרו קהילה ותרבות חיה וססגונית, עד שזו נגדעה במאה ה־20.

פנים בית הכנסת הישן בקיפנהיים. באדיבות Deutsche digitale Bibliothek, Landesarchiv Baden-Württemberg, CC BY.

בנימה אישית, פחות מארבעה קילומטרים מקיפנהיים נמצא הכפר אלטדורף (Altdorf), שם נולד ב־1932 סבא שלי, מיכאל ערן (שטראוס) ז"ל. כשראיתי את כתב ההגנה של מוזס לב בארכיון המכון, נמתח לפניי איזה חוט מקשר בין שם ובין פֹּה, ופתאום נראתה לי אותה היסטוריה יהודית חקוקה בקלף לא רחוקה כל כך.

לקריאה נוספת:

Kippenheim (Ortenaukreis), Alemania Judaica

 https://www.alemannia-judaica.de/kippenheim_synagoge.htm. – מכיל העתק של טקסט כתב ההגנה המלא.

Uwe Schellinger, Einladung zu einem Rundgang: Jüdisches Kippenheim (Haigerloch: Klaus Schubert, 1999).

Bernhard Uttenweiler et al. Schicksal und Geschichte der jüdischen Gemeinden: Ettenheim, Altdorf, Kippenheim, Schmieheim, Rust, Orschweier; ein Gedenkbuch (Ettenheim: Historischer Verein fuer Mittelbaden e.v. – Mitgleidergruppe Ettenheim, 1988).

גילי ערן

גילי היא עוזרת מחקר ואחראית על תהליך הדיגיטציה בארכיון מכון ליאו בק. לגילי תואר בוגר בהיסטוריה ותולדות האומנות מהאוניברסיטה העברית והיא נמצאת כעת בלימודי המשך לתואר מוסמך בהיסטוריה במסגרתם היא כותבת את התזה שלה בנושא משחקי קופסה וקולוניאליזם גרמני ברפובליקת ויימאר בהנחיית פרופ' עופר אשכנזי.

אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים

    • 3.9.2026

    • 19:00

    • מכון ליאו בק

    קבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818 מתי? Thursday, 03/09/2026 19:00 איפה? מכון ליאו בק ירושלים, ניתן להצטרף באופן מקוון פרטים נוספים הצטרפו אלינו לקבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818

    הנכם מוזמנים לאירוע פתיחת השנה במכון ליאו בק ירושלים!

    בתכנית: ברכות לשנה החדשה, חלוקת מלגות, חידושים וחדשות ממכון ליאו בק וערב לכבוד ספרה החדש של פרופ' איה אלידע.

    המשך קריאה
    • 11.10.26

    • 19:00

    • מכון ליאו בק

    רב-שיח בעקבות הספר – מצב חירום: מוסדות להשכלה גבוהה במרחב הדובר גרמנית לאחר ה־ 7 באוקטובר

    הצטרפו אלינו לרב-שיח בעקבות הספר

    מצב חירום: מוסדות להשכלה גבוהה במרחב הדובר גרמנית לאחר ה־ 7 באוקטובר

    הספר החדש עוסק בחוויותיהם של אנשי אקדמיה ובמציאות שנוצרה באוניברסיטאות בגרמניה, אוסטריה ושווייץ מאז 7 באוקטובר. ברב-שיח בהנחיית פרופ' גיזלה דאקס, עורכי הספר פרופ' ד"ר יוליה ברנשטיין ופרופ' ד"ר אלפרד בודנהיימר, יחד עם פרופ' רוגלית ישי, ממחברות הספר, ידונו בהשלכות של אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיו על עולם האקדמיה דובר הגרמנית.

    האירוע יתקיים במכון וישודר גם בזום. ההרצאות יהיו בעברית. ההשתתפות בהרשמה מראש.

    המשך קריאה
    • 25.10.26

    • 09:00-19:00

    • מוזיאון "אנו", קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב

    הכנס השנתי ללימודים גרמניים: שפה, תרבות, היסטוריה וחברה

    הכנס השנתי ללימודים גרמניים הוא אירוע הדגל של קהילת הלימודים הגרמניים בישראל. הכנס יפגיש חוקרות וחוקרים צעירים ובכירים מן הארץ ומרחבי העולם ליום של שיח, מחקר וחילופי רעיונות. הכנס, המתקיים בשיתוף המוסדות והחוגים העוסקים בלימודים גרמניים בישראל, יציג מחקרים, תובנות וממצאים בשלל תחומים, ובהם היסטוריה, ספרות, תרבות, פילוסופיה, מדעי היהדות ומדעי החברה.

    הכנס פתוח לקהל הרחב והנכם מוזמנים להגיע ולהשתתף בדיונים ובהרצאות. יש להירשם מראש עד ה-19.10.2026

    המשך קריאה
    • 25.10.26

    • 18:00

    • מוזיאון "אנו", קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב

    חנה ארנדט, לעת הזו: שפה, משפט והעתיד הפוליטי

    רב שיח לציון 120 שנה להולדתה של חנה ארנדט.במסגרת הכנס השנתי ללימודים גרמניים,ובשיתוף המחלקות והמוסדות ללימודי גרמניה, היסטוריה ותרבות גרמנית. אנו מזמינים אתכם לרב־שיח מיוחד שיעסוק ברלוונטיות המתמשכת של מחשבתה למציאות בת זמננו. פרופ' ליאורה בילסקי, פרופ' ראיף זריק ופרופ' נעמה רוקם, בהנחיית פרופ' גלילי שחר, ישוחחו על שאלות של שפה, משפט ופוליטיקה דרך הגותה של אחת האינטלקטואליות המשפיעות של המאה העשרים.

    המשך קריאה