הסכם ההעברה

הסכם ההעברה שנחתם ב־1933 בין הממשל הגרמני, הסוכנות היהודית, וההתאחדות הציונית הגרמנית איפשר ליהודים להגר לפלשתינה ולהעביר רכוש באמצעות יצוא סחורות. ההסכם הציל כ־50 אלף יהודים מהשמדה ועזר בביסוס הכלכלה בארץ ישראל. עם זאת, הוא עורר התנגדות בקרב היישוב, שראה בו שיתוף פעולה עם המשטר הנאצי. ההסכם נמשך עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ב־1939. קראו עוד על אחת הדילמות הקשות ביותר שנתקל בהן היישוב היהודי בארץ ישראל. להציל יהודים ורכושם במחיר של מתן לגיטימציה להיטלר - או להחרים?

האווירה האנטי־יהודית ברחוב הגרמני הוחמרה מאוד לאחר עליית הנאצים לשלטון. היהודים נחשפו כעת לאלימות גוברת, ואי־הוודאות בנוגע לעתיד העיקה והקשתה עליהם את חיי היום־יום. אביב 1933 הביא עימו מספר פעולות מצד השלטון הנאצי, ואלו הובילו להחמרה במצבם של היהודים. "יום החרם", שהוכרז ב־1 באפריל 1933, הוצג כפעולת אזהרה כלפי "יהדות העולם" בשל החרם על מוצרים גרמניים שקהילות יהודיות ברחבי העולם ביקשו לקדם, וכן בשל דיווחים נרחבים בעיתונות הבין־לאומית על הפעולות האלימות שהפעיל המשטר הנאצי. בפועל הייתה זו פעולת דחיקה, החרמה ואפליה ראשונה כלפי הציבור היהודי, אפליה שתגבר כשבוע לאחר מכן. ב־7 באפריל 1933 נחקק חוק "השבת הפקידות המקצועית על כנה". חוק זה כפה את התפטרותם של יהודים ושל מתנגדי משטר משירות המדינה. גל ראשוני זה הגיע לשיאו במאי 1933 בשרֵפת הספרים בידי סטודנטים גרמנים במקומות שונים בגרמניה. אווירה זו יצרה דחיפות גדולה אצל חלקים נרחבים מקרב יהדות גרמניה לנסות ולמצוא דרכים שתאפשרנה להם להגר ולמצוא פתרונות למבוכה ולחוסר הוודאות שאחזו בהם.

חיים ארלוזורוב. קרדיט תמונה: כאן 11, תאגיד השידור הישראלי

ביולי 1933 התנהל משא ומתן בין הסוכנות היהודית, ההתאחדות הציונית הגרמנית ומשרד הכלכלה של גרמניה בנוגע לאפשרות שיהודים גרמנים יוכלו להגר לארץ ישראל ולקחת איתם חלק מרכושם. עוד באפריל של אותה שנה גרס חיים ארלוזורוב, ראש המחלקה המדינית בסוכנות, כי הדרך לעניין את ממשלת גרמניה בהוצאת רכוש יהודי מגרמניה תהיה באמצעות יצוא סחורות גרמניות לארץ ישראל. בדרך זו, טען ארלוזורוב, תתאפשר הנעת גלגלי התעשייה הגרמנית שהואטה בשל תנועת החרם האנטי־גרמני. ארלוזורוב סבר כי ניתן להכפיל את היבוא הגרמני לארץ ישראל, וכי לשם כך יש להתנהל בהקשר זה באופן שאינו רגשי, קרי שאינו מביא בחשבון רק את תנועת החרם כאפשרות פעולה יחידה מול גרמניה.

ההתאחדות הציונית הגרמנית פתחה במשא ומתן עם פקידים גרמנים להעברת הון יהודי מגרמניה לארץ ישראל באמצעות סחורות. המשא ומתן נוהל בעזרתו של סם כהן, איש עסקים שהיה בעל קשרים ענפים במשרד הכלכלה ובמשרד החוץ של גרמניה, ובתיווכו של זיגפריד מוזס, מראשי ההתאחדות הציונית בגרמניה. בסופו של המשא ומתן, ממאי 1933 ואילך, קיבלה חברת הנוטע – חברה שהוקמה בשנת 1924 במטרה לגייס הון להקמת מושבות בארץ ישראל ושאפה עוד טרם עליית הנאצית לשלטון למשוך הון יהודי מגרמניה להפקעה במפעל הפרדסנות וההתיישבות בארץ ישראל – היתר לשימוש בכספים שיופקדו לזכותה בחשבונות מארקים חסומים בבנק גרמני כדי לשלם בעד סחורות שביקשה לייצא מגרמניה לארץ ישראל. בזכות הסכם זה הצליחו יהודים גרמנים להגר מגרמניה ולהעביר את רכושם. בה בעת חתר ההסכם תחת תנועת החרם שפעלה נגד גרמניה, ואולי אף ייתר אותה ויצר התנגדות סוערת ביישוב היהודי בארץ ישראל.

ביתן ״הנוטע״ בגרני התערוכה, תל אביב.

ההנהגה הציונית בברלין ובלונדון, וכן חברי הסוכנות היהודית חיים ארלוזורוב וורנר סנטור, התנגדו להסכם מול חברת "הנוטע" בהיותה חברה פרטית. הם ביקשו להרחיב את ההסכם בין הממשל הגרמני ו"הנוטע" ובין גופים כלכליים נוספים שייצגו את האינטרס הלאומי היהודי. הם ביקשו לכלול בהסכם את תנועת הפועלים, אולם רצח ארלוזורוב ביוני של אותה שנה קטע את המשא ומתן מול שלטונות גרמניה. סם כהן, שיצר אצל הגרמנים רושם כי הוא איש רב־השפעה ביישוב היהודי בארץ ישראל ובתנועה הציונית, קידם מול הנאצים חתימה על הסכם שאִפשר לחברת "הנוטע" להרחיב את פעילותה. הממשל הגרמני, שלא היה מצוי בנבכי הפוליטיקה היהודית הפנימית, היה משוכנע כי ההסכם שחתם עליו היה עם המוסדות הלאומיים היהודיים, אלא שלא ההסתדרות הציונית ולא הסוכנות היהודית שותפו במשא ומתן. ההסתדרות הציונית החלה במשא ומתן אינטנסיבי מול הגרמנים, ובסופו נחתם הסכם בין המוסדות היהודיים ובין בנק אנגלו־פלשתינה. בשיתוף פעולה עם שני בנקים בגרמניה הוקמה חברת נאמנות – פאלטרוי (Paltreu) – שסייעה בהעברת הכספים לבנקים אלו. באמצעות כסף זה ניתן היה לקנות רכוש גרמני ולהעבירו לפלשתינה. אותו ציוד שהועבר נמכר בפלשתינה, והכסף הועבר לבעל הממון היהודי. מובן שבתהליך זה הפסידו בעלי הממון חלק ניכר מכספם, הפסד שהלך והעמיק ככל שנקפו החודשים והשנים עד להתפרקות ההסכם לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939.

ההסכם עורר מחלוקת וכעסים גדולים בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל. הוא ראה בהסכם זה שיתוף פעולה עם האויב ורמיסת הכבוד היהודי תמורת בצע כסף. אולם הסכם זה, לא זו בלבד שהוא אִפשר העברת 14 מיליון ליש"ט שסייעו בשיקום הכלכלה של היישוב היהודי בארץ ישראל – כלכלה שניזוקה קשות בשל המשבר הכלכלי בסוף שנות העשרים של המאה ה־20 – הוא גם אִפשר הגירה של כ־50 אלף יהודים גרמנים שמצאו מקלט בארץ ישראל ובכך ניצלו מהשמדה בידי הנאצים שנים ספורות לאחר מכן.

באותו נושא, מחר (יום שלישי, ה-17.12.24) בשעה 18:00 יוקרן בסינמטק ירושלים הסרט ״חוזה עם השטן״ שעוסק בהסכם ההעברה. לרכישת כרטיסים: https://jer-cin.org.il/he/event/79962

איור של שרון ליבנה

שרון ליבנה

במסגרת עבודתי במכון ליאו בק אני משמשת כאחראית האקדמית על אירועי התרבות וגם כעורכת משנה של כתב העת של המכון 'חידושים'. אני מלמדת כעמיתת הוראה באוניברסיטת חיפה ותחומי המחקר שלי מתמקדים ביחסי ישראל-גרמניה בתחומים האקדמיים, התרבותיים, הכלכליים והחינוכיים וכן בתחום התיעוד בע"פ.

אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים

    • 3.9.2026

    • 19:00

    • מכון ליאו בק

    קבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818 מתי? Thursday, 03/09/2026 19:00 איפה? מכון ליאו בק ירושלים, ניתן להצטרף באופן מקוון פרטים נוספים הצטרפו אלינו לקבלת שנת תשפ"ז וערב לספרה של פרופ' איה אלידע: מורשת מתמשכת: היידיש בתרבות היהודית-גרמנית, 1938-1818

    הנכם מוזמנים לאירוע פתיחת השנה במכון ליאו בק ירושלים!

    בתכנית: ברכות לשנה החדשה, חלוקת מלגות, חידושים וחדשות ממכון ליאו בק וערב לכבוד ספרה החדש של פרופ' איה אלידע.

    המשך קריאה
    • 11.10.26

    • 19:00

    • מכון ליאו בק

    רב-שיח בעקבות הספר – מצב חירום: מוסדות להשכלה גבוהה במרחב הדובר גרמנית לאחר ה־ 7 באוקטובר

    הצטרפו אלינו לרב-שיח בעקבות הספר

    מצב חירום: מוסדות להשכלה גבוהה במרחב הדובר גרמנית לאחר ה־ 7 באוקטובר

    הספר החדש עוסק בחוויותיהם של אנשי אקדמיה ובמציאות שנוצרה באוניברסיטאות בגרמניה, אוסטריה ושווייץ מאז 7 באוקטובר. ברב-שיח בהנחיית פרופ' גיזלה דאקס, עורכי הספר פרופ' ד"ר יוליה ברנשטיין ופרופ' ד"ר אלפרד בודנהיימר, יחד עם פרופ' רוגלית ישי, ממחברות הספר, ידונו בהשלכות של אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיו על עולם האקדמיה דובר הגרמנית.

    האירוע יתקיים במכון וישודר גם בזום. ההרצאות יהיו בעברית. ההשתתפות בהרשמה מראש.

    המשך קריאה
    • 25.10.26

    • 09:00-19:00

    • מוזיאון "אנו", קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב

    הכנס השנתי ללימודים גרמניים: שפה, תרבות, היסטוריה וחברה

    הכנס השנתי ללימודים גרמניים הוא אירוע הדגל של קהילת הלימודים הגרמניים בישראל. הכנס יפגיש חוקרות וחוקרים צעירים ובכירים מן הארץ ומרחבי העולם ליום של שיח, מחקר וחילופי רעיונות. הכנס, המתקיים בשיתוף המוסדות והחוגים העוסקים בלימודים גרמניים בישראל, יציג מחקרים, תובנות וממצאים בשלל תחומים, ובהם היסטוריה, ספרות, תרבות, פילוסופיה, מדעי היהדות ומדעי החברה.

    הכנס פתוח לקהל הרחב והנכם מוזמנים להגיע ולהשתתף בדיונים ובהרצאות. יש להירשם מראש עד ה-19.10.2026

    המשך קריאה
    • 25.10.26

    • 18:00

    • מוזיאון "אנו", קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב

    חנה ארנדט, לעת הזו: שפה, משפט והעתיד הפוליטי

    רב שיח לציון 120 שנה להולדתה של חנה ארנדט.במסגרת הכנס השנתי ללימודים גרמניים,ובשיתוף המחלקות והמוסדות ללימודי גרמניה, היסטוריה ותרבות גרמנית. אנו מזמינים אתכם לרב־שיח מיוחד שיעסוק ברלוונטיות המתמשכת של מחשבתה למציאות בת זמננו. פרופ' ליאורה בילסקי, פרופ' ראיף זריק ופרופ' נעמה רוקם, בהנחיית פרופ' גלילי שחר, ישוחחו על שאלות של שפה, משפט ופוליטיקה דרך הגותה של אחת האינטלקטואליות המשפיעות של המאה העשרים.

    המשך קריאה