"עִזרוּ לשלוט במצב־החירום!". כרזה של "עזרת החורף היהודית"
"עִזרוּ לשלוט במצב־החירום!". כרזה של "עזרת החורף היהודית" משנת 1936. מקור: dhm.de.

ביחד ננצח, גרסת גרמניה 1935

בצל מלחמת "חרבות ברזל" ואסון השבעה באוקטובר, אזרחי מדינת ישראל התייצבו מיד להתנדב, בגל של עזרה וערבות הדדית. זה כבר הרגל מוכר בקהילה היהודית בעת משבר: כמו למשל "עזרת החורף היהודית" שקמה באוקטובר 1935, תחת הגבלות השלטון הנאצי.

הערבות ההדדית והסולידריות החברתית הן משאב שאנו חוזים בו כעת – על רקע "חרבות ברזל" – בעיניים משתאות. עוד טרם הספקתי לכתוב שאבשל ארוחת ערב לשכנה ולילדיה הצעירים שאביהם נקרא למילואים בצו 8, וכבר מישהי אחרת כותבת שהיא מתנדבת לכך; אני כותבת למספר טלפון שנשלח בקבוצה שאשמח לקנות שתילים מהדרום ומקבלת תשובה שכבר נגמר המלאי; מביאה כלֵי בית לתחנת איסוף ואומרים לי שכבר אין צורך. הסולידריות יוצקת אותנו לחברה, מאפשרת את הקיום העדין בין פרטים שעד לפני רגע היו זרים זה לזה, סיננו קללה ברמזור, האיצו במי שעמד לפניהם בסוּפר וכעסו על המפגינים שאחזו בידם את השלט הלא נכון. החוטים הבלתי נראים המחברים בינינו הופכים לנראים יותר ויותר בשעות מצוקה. כך קרה גם לקהילה היהודית בגרמניה לאחר עליית היטלר לשלטון.

עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון הקים היטלר את הארגון הארצי לסיוע החורף. מטרת הארגון הייתה לשמש ארגון גג לתרומות לנזקקים. אך חוקי נירנברג מספטמבר 1935 פסלו את היהודים מלהשתתף בארגון סיוע החורף של העם הגרמני, ויהודים מעטים בלבד – נזקקים שהיו נשואים לארים – יכלו להמשיך ולקבל את התמיכה ממרכז הסיוע הארצי.

יהודי גרמניה עמדו לפני קשיים שהלכו וגברו. החוקים שנחקקו מייד לאחר עליית הנאצים לשלטון הגבילו מאוד את חייהם של היהודים – את אפשרויות העיסוק שלהם, את רכישת ההשכלה ואת קיום חיי הדת ופעילות הפנאי. חוקי נירנברג אף שללו מהיהודים את אזרחותם, והקהילה היהודית התכנסה לפעילות פנימית ענפה שכללה פעילות תרבותית, חינוכית וקהילתית. לנוכח האפשרויות המוגבלות לפרנסה שעמדו לקהילה היהודית, היה הכרח ליצור מנגנון אשר ישמש לתמיכה ולסיוע למספר ההולך וגדל של נזקקים.

כנס של עזרת החורף היהודית.
כנס של עזרת החורף היהודית, 1 בינואר 1938. מקור: 1938 Projekt – LBI.
תלוש מזון בשווי עשרה פפניג של "עזרת החורף היהודית" בברלין
תלוש מזון בשווי עשרה פפניג של "עזרת החורף היהודית" בברלין, חורף 1936–1937. מקור: בית מכירות קדם.

עזרת החורף היהודית הוקמה באוקטובר 1935. בתחילה קיבל הארגון את התרומות ממקורות יהודיים שתרמו לארגון הארצי, אך עד מהרה התארגנה הפעילות כעצמאית בתוך החברה היהודית, במנותק מהארגון הארצי. הארגון היהודי גבה מיסים מהחברים היהודים וכן ביקש תרומות, חלקן באימוץ השיטה הגרמנית של "תבשיל יום ראשון". הנאצים יצרו מנגנון שאִפשר רכישת תבשיל שעלותו הייתה נמוכה יותר מבישול ביתי, אך גבו עליו כמה מטבעות יותר ובכך תרמו הקונים למאמץ הכללי. כך גם בקהילה היהודית, שהכינה תבשילים בעלות נמוכה יחסית ואפשרה לגבות עליהם מחיר גבוה יותר שהועבר לתרומה. גיוס הכספים סייע באספקת מזון, פחם וביגוד לנזקקים לחורף הקרב.

"עִזרוּ לשלוט במצב־החירום!". כרזה של "עזרת החורף היהודית"
"עִזרוּ לשלוט במצב־החירום!". כרזה של "עזרת החורף היהודית" משנת 1936. מקור: dhm.de.

בטקס פתיחת המפעל נאם הרב ליאו בק, מנהיג יהדות גרמניה באותה עת. בנאומו אמר הרב מילים רכות:

אנו כמהים לקרן אור באופק, אנו ממתינים לאור, אך בזמן ההמתנה אל לנו לשכוח את האור שאנו עצמנו יכולים להדליק ושיכול להאיר את העלטה. כמה אור וחום אנחנו יכולים לייצר עבור עצמנו וגם עבור אחרים – עבורנו דרך הנתינה ועבור האחרים בכך שנתנו להם – בעזרת חמלה, אמפתיה ותרומה. האחדות מגיעה מכך שאנו שמים עצמנו בנעליו של האחר וברגשותיו. בכך שאותו אור מאיר על כולנו, נוכל לשאת אותו הלאה.

הרב ליאו בק נואם בפני נשיאי "הנציגות הארצית של היהודים בגרמניה"
הרב ליאו בק נואם בפני נשיאי "הנציגות הארצית של היהודים בגרמניה" (Reichsvertretung der Juden in Deutschland), 1933. מקור: LBI.

קריאתו של בק לאחדות ולתרומה הייתה ממד חשוב בהצלחת מפעל התרומה והסולידריות במשך שנות קיומו. בשנת 1936 נזקקו כ־82 אלף איש לסיוע ממפעל עזרת החורף מתוך קהילה של כחצי מיליון. אחוז המבוגרים שהיו זקוקים לסיוע היה גדול, הן מפאת היכולת המוגבלת להתפרנס והן משום שהצעירים יצאו את גרמניה כדי לחפש עתיד במקום אחר. פעילותו של הארגון הייתה התנדבותית ברובה לקהילה שהצרכים הקיומיים שלה נעשו קשים מיום ליום ומספר הנזקקים בה הלך והאמיר. בשנת 1939 סגר המשטר הנאצי את "הנציגות הארצית של יהודי גרמניה", ארגון שהקימו היהודים בשנת 1933 כדי לספק שירותים של חינוך, תרבות, סיוע בהגירה ורווחה ליהודי גרמניה. במקום ארגון זה הקימו הנאצים את "ההתאחדות הארצית של היהודים בגרמניה", שחויבה לפעול על פי הנחיות המשרד לביטחון הרייך בפיקוחו של היינריך הימלר. פרויקט עזרת החורף הוכפף גם הוא להתאחדות הארצית, וכמוה גם פעילותו הופסקה ביולי 1943. למרות חילוקי הדעות הפנימיים בנוגע לדרך שבה על היהודים לפעול אל מול הנאצים, נמשכה בגרמניה – גם בשנים של מצוקה גוברת – העזרה ההדדית, וכל זאת תוך שמירה על גחלת של סולידריות אל מול התפרקות חברתית.

איור של שרון ליבנה

שרון ליבנה

במסגרת עבודתי במכון ליאו בק אני משמשת כאחראית האקדמית על אירועי התרבות וגם כעורכת משנה של כתב העת של המכון 'חידושים'. אני מלמדת כעמיתת הוראה באוניברסיטת חיפה ותחומי המחקר שלי מתמקדים ביחסי ישראל-גרמניה בתחומים האקדמיים, התרבותיים, הכלכליים והחינוכיים וכן בתחום התיעוד בע"פ.

אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים

    • Wednesday, 29/05/2024

    • 19:00

    • מכון ליאו בק, בוסתנאי 33, ירושלים וגם בזום

    השקת גיליון 26.1 של כתב העת חידושים

    הצטרפו אלינו להשקת גיליון 26.1 של כתב העת חידושים

    יו"ר: תומר יהוד
    דברי פתיחה: פרופ' דורון אברהם

    כותבי הגיליון:
    ד"ר עוז בלומן/מיכל יששכר
    רקפת כהן-ענזי/צבי קונשטט

    המשך קריאה
    • Tuesday, 04/06/2024

    • 9:00-19:00

    • מרכז תרבות, משכנות שאננים, ירושלים

    אריך הכפול – בין דרזדן לירושלים – כנס לציון 50 שנה למותו של אריך קסטנר

    מכון ליאו בק ירושלים, ארגון יוצאי מרכז אירופה, מרכז מינרבה להיסטוריה גרמנית ע"ש ריכרד קבנר באוניברסיטה העברית בירושלים, מכון גתה, החוג לשפה וספרות גרמנית באוניברסיטה העברית מזמינים אתכם לכנס על דמותו ויצירתו של אריך קסטנר: "אריך הכפול — בין דרזדן לירושלים".

    בפאנלים השונים ישתתפו חוקרים ואנשי ספרות רבים, ביניהם יהודה אטלס, מיכאל דק, משה צימרמן, גדעון טיקוצקי, מיכל פלס-אלמגור, שרון גורדון, מיכאל דק, שרון ליבנה, דוד ויצטום, עופר אשכנזי, זהר שביט, אסתר גרדאי, אבנר שפירא ועוד.

    המשך קריאה
    • Wednesday, 05/06/2024

    • 19:00

    • אירוע מקוון

    פגישה אחרונה בסדרה: חרם, נידוי, הרחקה

    יחסי ישראל-גרמניה אחרי שבעה באוקטובר

    ג'רמי יששכרוף (לשעבר שגריר ישראל בגרמניה) ואנטוניה ימין (פרשנית בעיתון בילד הגרמני ושליחת חדשות 12 לגרמניה)

    המשך קריאה
    • Thursday, 20/06/2024

    • 17:00

    • מקוון

    תיעוד בעל פה בזמן מלחמה

    ד"ר רוני מיקל-אריאלי ,הקמת הפורום למובילי יוזמות תיעוד במלחמה

    עדי וייס, עמותת עדן, הצגת פרויקט "נשים מספרות מלחמה"

    המשך קריאה
    • Thursday, 27/06/2024

    • 9:30-18:00

    • מוזיאון "אנו", תל אביב

    הכנס השנתי ללימודים גרמניים: שפה, תרבות, חברה

    מושב כפול ראשון: הגירת ידע ויהודים-גרמנים, משיחיות, יהדות ומשפט
    מושב כפול שני: אוריינטליזם באוריינט: אתנוגרפיה גרמנית-יהודית במרחבים ישנים וחדשים, דיאלוג בין תרבותי בשלהי ימי הביניים וראשית העת החדשה
    מושב כפול שלישי: מגתה עד לסקר-שילר: ריבוי לשוני ותרבותי בספרות הגרמנית
    מושב כפול רביעי: היסטוריה מוסדית, Sociological Perspectives
    Round Table: German Studies (in Israel) after October 7

    הכניסה חופשית אך נדרשת הרשמה מראש עד לתאריך ה- 23 ביוני 2024

    המשך קריאה