מתוך הסרט "עיר ללא יהודים", Filmarchiv Austria

איזה ספר חזה את השואה?

מאה שנים חלפו מאז יצא הסרט "עיר ללא יהודים" (Die Stadt ohne Juden), המבוסס על ספר שכתב בשנת 1922 הסופר היהודי האוסטרי הוגו בטאואר. הסרט מתאר חזון סאטירי־אלגורי בתגובה לאנטישמיות הרווחת בווינה בשנות העשרים של המאה הקודמת. הסרט התקבל בהתלהבות רבה בקרב הקהל בווינה, אלא שלאחר הקרנת הבכורה נרצח הסופר בידי לאומן מהמפלגה הנאציונל־סוציאליסטית. קראו על יכולתם של הספרות ושל הקולנוע לחזות את העתיד.

הסרט "עיר ללא יהודים", בבימויו של הנס קארל ברסלאואר, מתאר מצב שבו ראש הממשלה החדש באוסטריה הוא אנטישמי קיצוני, הטוען כי היהודים הם בעצם שליטי המדינה. כל הממון נמצא בידיהם, הם אלו השולטים במוסדות התרבות והם אלו האחראים למשבר הכלכלי. בשל כך הוא מחוקק חוק המגרש את כל היהודים מהעיר אוטופיה – עיר בדיונית המסמלת את וינה – והחוק מתקבל בהתלהבות רבה בקרב ההמון. אך זמן קצר לאחר הגירוש מתגלות ההשלכות הבלתי צפויות של עזיבת היהודים את העיר: הכלכלה קורסת, חיי התרבות שוממים והאבטלה יוצאת מכלל שליטה. בזכות ליאו סטראקוש, היהודי החוזר לעיר בזהות בדויה, ובזכות לוטה, ארוסתו הלא־יהודייה, מתהפך הגלגל: היהודים חוזרים לעיר והיא שבה לתהילתה.

הסרט התקבל בביקורות מעורבות: בווינה הוא היה לשובר קופות, ואילו בעיר לינץ הוא נאסר להקרנה. חלק מן ההקרנות סבלו מהתנכלויות של נאצים והשלכת פצצות סירחון על מפתן בית הקולנוע. הסרט הוקרן גם בארצות הברית ובהולנד, שם הוצג באופן חד־פעמי כתמרור אזהרה מפני הסכנה הנאצית. לאחר מכן עותקיו פשוט נעלמו כלא היו. במשך עשורים נחשב הסרט לאבוד, עד שבשנת 2015 צץ בדרך נס עותק בשוק פשפשים בפריז ועבר שחזור קפדני בארכיון הקולנוע הלאומי האוסטרי. התמונות האבודות מציגות את חיי היהודים בווינה ומעבירות מסר ברור לגבי האנטישמיות באופן מדהים ומטריד. ייחודו של הסרט טמון יותר מכול בעובדה שהוא יצא לאקרנים כ־15 שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה וחזה במובן מסוים את גורל יהדות אירופה, גורל איום שאיש לא דמיין שיקרה באמת.

מתוך הסרט "עיר ללא יהודים", Filmarchiv Austria
מתוך הסרט "עיר ללא יהודים", Filmarchiv Austria

אך למרות קווי הדמיון המצמררים בין "עיר ללא יהודים" ובין מאורעות השואה, הסרט אינו מכחיש את הטענות האנטישמיות שמצמידים ליהודים. אין הכחשה של הקשר בין יהודים לכסף או של שליטתם במוסדות התרבות. הסופר עצמו הוא יהודי מומר שהתנצר בגיל צעיר. הוא מתאר בספרו את היהודים כבעלי אף גדול ושיער כהה, בניגוד לארים בהירי השיער. הסרט מדגיש את חסרונם של היהודים בעיר. הוא מעניק להם חשיבות יתרה המדגישה דווקא את כל אותן טענות של ראש העיר. במקום להתמקד בהשלכות החברתיות של חברה אשר מתמלאת בשנאה ומגרשת את תושביה בשל מוצאם, הוא מדגיש את חשיבותם של היהודים בחברה. אכן, בהשוואה למאורעות האיומים הממשמשים לבוא, הדבר יוצר השוואה בלתי נמנעת, אלא שהסרט "עיר ללא יהודים" לא חזה במלואה את המציאות העתידה לבוא.

הספר נכתב במקור כאלגוריה הומוריסטית, שבקריאה מודרנית מחלחלת אל לב הקורא בצורה אחרת לחלוטין. אותם אוסטרים שסירבו לראות ביהודים בני אדם שווי זכויות, ועלזו כל כך על גירושם, מתפללים לחזרתם לא מתוך חמלה או שינוי לב, אלא מתוך רטוריקה אנוכית, כי הם צריכים אותם. גם היהודים מודעים לכך, והם משתמשים באותה שפה עצמה. ליאו היהודי פונה לציבור תושבי העיר אוטופיה: "זה בעצם לא משנה אם מחבבים את היהודים או לא. למחמצת שמוסיפים לקמח של הלחם יש כשלעצמה טעם ממש דוחה, ובכל זאת, בלעדיה אי אפשר להכין לחם. כך צריך להסתכל על היהודים. המחמצת כשלעצמה איננה נעימה, ובכמויות גדולות מדי היא גם מזיקה, אבל בתערובת הנכונה היא חיונית ללחם היומי".

מתוך הסרט "עיר ללא יהודים", Filmarchiv Austria
מתוך הסרט "עיר ללא יהודים", Filmarchiv Austria
מתוך הסרט "עיר ללא יהודים", Filmarchiv Austria

גירוש היהודים משפיע כל כך על גורל העיר אוטופיה דווקא בגלל התגשמות כל הסטריאוטיפים האנטישמיים: הם אכן שולטים בכול – בכלכלה; בתרבות; בסחר הבין־לאומי; בעיתונות – אלא שכוונתו של המחבר הייתה שונה. הוא השתמש בכל התכונות הללו במובן אירוני. זהו ספר אלגורי בעל רטוריקה סאטירית. הוא נועד לעורר שערורייה. כבר ב־1924 לא היה מדובר בתסריט דמיוני אלא בתיאור ריאליסטי של המתרחש. ייתכן כמובן שגם היטלר עצמו צפה בסרט. כאשר הקנצלר בספר נושא את הנאום המצדיק את גירוש היהודים, הוא משתמש בביטויים שיחזרו בנאומים עתידיים של היטלר, כמו האדרת היהודים, השוואתם לחרקים, מראם החיצוני בהשוואה לארים וחוקי הגזע הקובעים מיהו יהודי – עד שלושה דורות, כולל יהודים מוטבלים או כאלה בנישואים מעורבים.

אומנם בקריאה בימינו נדמה שהספר חזה את העתיד, אך עוד לפני ההחלטה על גירוש היהודים מן העיר הם סבלו מהתנכלויות חוזרות ונשנות ברחובות וינה. בטאואר לא חזה את השואה וגם לא את האִיום בהשמדה. גירוש יהודים מערים באירופה היה דבר שחזר ונשנה במהלך ההיסטוריה, ובטאואר לא הסתכל אל העתיד אלא דווקא אל העבר, אל מה שכבר היה ואל מה שיש עכשיו. בכל אופן, היה זה פרובוקטיבי במידה מספקת כדי להטריד את הווינאים, בין שהיו חברים במפלגה הנאציונל־סוציאלסטית ובין שהיו אזרחים תמימים שחשבו שמדובר בהגזמה פרועה.

ייתכן שזאת הסיבה לשני השינויים המשמעותיים בין הספר לסרט. בספר מצוין כי מדובר בעיר וינה, ואילו בסרט זו עיר דמיונית ובדויה. כמו כן, לגרסת הסרט הצמידו "סוף טוב", ובו מתגלה שכל הסרט לא היה אלא היה חלום של חולה נפש במוסד פסיכיאטרי. דבר כה נורא יכול להיות רק הזיה, שכן בסופו של דבר כולנו רק בני אדם החפצים באהבה ובשלום. אבל מיהו אותו חולם חולני? האם איש יחיד או שמא חברה שלמה? האם המנהיג או ההמון? עם תום הצפייה בסרט עלינו לנסות ולענות על השאלות הללו ולהבין מה ניתן לעשות אל מול חלום בלהות מעין זה.


לקריאה נוספת:

"עיר ללא יהודים", הוצאת אפרסמון, 2023. מגרמנית: חנן אלשטיין

איור של עדי אסטרחן

עדי לוי אסטרחן

אני סטודנטית לתואר ראשון לספרות כללית והשוואתית ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים, ורכזת התוכן של מכון ליאו בק ירושלים. אני מתעניינת בתחומי הטבע, אמנות מודרנית, שירה, שפה ותיאטרון. עולם התרבות בכלל והתרבות היהודית-גרמנית בפרט קרובים לליבי.

אירועים קרובים ותכנים נוספים ממכון ליאו בק ירושלים

    • Wednesday, 29/05/2024

    • 19:00

    • מכון ליאו בק, בוסתנאי 33, ירושלים וגם בזום

    השקת גיליון 26.1 של כתב העת חידושים

    הצטרפו אלינו להשקת גיליון 26.1 של כתב העת חידושים

    יו"ר: תומר יהוד
    דברי פתיחה: פרופ' דורון אברהם

    כותבי הגיליון:
    ד"ר עוז בלומן/מיכל יששכר
    רקפת כהן-ענזי/צבי קונשטט

    המשך קריאה
    • Tuesday, 04/06/2024

    • 9:00-19:00

    • מרכז תרבות, משכנות שאננים, ירושלים

    אריך הכפול – בין דרזדן לירושלים – כנס לציון 50 שנה למותו של אריך קסטנר

    מכון ליאו בק ירושלים, ארגון יוצאי מרכז אירופה, מרכז מינרבה להיסטוריה גרמנית ע"ש ריכרד קבנר באוניברסיטה העברית בירושלים, מכון גתה, החוג לשפה וספרות גרמנית באוניברסיטה העברית מזמינים אתכם לכנס על דמותו ויצירתו של אריך קסטנר: "אריך הכפול — בין דרזדן לירושלים".

    בפאנלים השונים ישתתפו חוקרים ואנשי ספרות רבים, ביניהם יהודה אטלס, מיכאל דק, משה צימרמן, גדעון טיקוצקי, מיכל פלס-אלמגור, שרון גורדון, מיכאל דק, שרון ליבנה, דוד ויצטום, עופר אשכנזי, זהר שביט, אסתר גרדאי, אבנר שפירא ועוד.

    המשך קריאה
    • Wednesday, 05/06/2024

    • 19:00

    • אירוע מקוון

    פגישה אחרונה בסדרה: חרם, נידוי, הרחקה

    יחסי ישראל-גרמניה אחרי שבעה באוקטובר

    ג'רמי יששכרוף (לשעבר שגריר ישראל בגרמניה) ואנטוניה ימין (פרשנית בעיתון בילד הגרמני ושליחת חדשות 12 לגרמניה)

    המשך קריאה
    • Thursday, 20/06/2024

    • 17:00

    • מקוון

    תיעוד בעל פה בזמן מלחמה

    ד"ר רוני מיקל-אריאלי ,הקמת הפורום למובילי יוזמות תיעוד במלחמה

    עדי וייס, עמותת עדן, הצגת פרויקט "נשים מספרות מלחמה"

    המשך קריאה
    • Thursday, 27/06/2024

    • 9:30-18:00

    • מוזיאון "אנו", תל אביב

    הכנס השנתי ללימודים גרמניים: שפה, תרבות, חברה

    מושב כפול ראשון: הגירת ידע ויהודים-גרמנים, משיחיות, יהדות ומשפט
    מושב כפול שני: אוריינטליזם באוריינט: אתנוגרפיה גרמנית-יהודית במרחבים ישנים וחדשים, דיאלוג בין תרבותי בשלהי ימי הביניים וראשית העת החדשה
    מושב כפול שלישי: מגתה עד לסקר-שילר: ריבוי לשוני ותרבותי בספרות הגרמנית
    מושב כפול רביעי: היסטוריה מוסדית, Sociological Perspectives
    Round Table: German Studies (in Israel) after October 7

    הכניסה חופשית אך נדרשת הרשמה מראש עד לתאריך ה- 23 ביוני 2024

    המשך קריאה